בת שנה ושמונה חודשים - מורדת, צועקת,

דוד שלום רב, ילדתכם הפעוטה מתחילה לבנות כעת את מערך הגבולות של חייה – מה מותר ומה אסור - תפקידכם לעזור לה לבנותם. גבולות אלו יוצרים סדר וביטחון בחייה. תגובותיה – מרביצה, משתוללת, מפילה ועוד – מרמזות על בלבול בגבולות מולכם (למרות שאלו שכיחות לגילה). ציינת שבתכם מקבלת "פינוק רב". ילד מפונק בונה לעצמו עולם בו זולתו חייב לעשות למענו הכל ומכל. כאשר אינו מקבל דבר מה, הוא מגיב בצורה אלימה וכעוסה. לכן, יש להציב לבתכם גבולות ברורים וחד משמעיים. כאשר היא מרביצה או משתוללת, יש לאחוז בידה ולומר בתקיפות אדיבה (תקיפות, אך לא בכעס) – לא להרביץ. לא נעים לי שאת מרביצה !! יש לחזור על פעולה זו בהתמדה. אין להכנס עימה למאבק כוח, כמו: בקשת סליחה או הרמה של צעצוע. מאבק זה מוביל לשאלה – מי חזק יותר ? בחינוך בתכם אין חזק יותר או חזק פחות. ניתן לתת לה את האפשרות להרגע לבד על השטיח או לעזור לה להרגע בעזרת חיבוק ונשיקה. פעולות אלו יקדמו את הוויסות הרגשי שלה, במעבר בין כעס ובכי לבין רוגע ושמחה. חשוב לומר לה מילות עידוד, כשהיא מתנהגת יפה, לדוגמה: מאוד נעים לנו לשחק איתך, אני רואה שאת בונה בסבלנות את המגדל הצבעוני, בואי נעשה הפתעה לאמא ונסדר את הקוביות בסלסלה ועוד. כל טוב ובהצלחה, שירלי