הצבת גבולות

שרית שלום רב, התנהגותה של בתך הפעוטה הנה שכיחה ונורמטיבית לבני גילה, שרוצים תשומת לב והתייחסות נוספת לפני הפרידה של שנת הלילה. במקרים אלו חשוב להקפיד על סדר השכבה ועל שעת שינה ברורים וקבועים. כמו-כן רצוי להשאר רגועים ולא לכעוס, למרות העייפות ושגרת היום. חשבי על דברים שיכולים להרגיע אותך, והביני שהיא אינה עושה זאת דווקא כדי להרגיז אותך, אלא היא רוצה אותך "עוד קצת" לידה. כעס נותן לילד את החיזוק השלילי להמשך ההתנהגות הבלתי רצוייה. נסי להיות יצירתית על-פי הכרותך את ביתך, וחשבי על פתרון שיכול לסייע לה להרדם בקלות, למשל: להכניס את המוצצים לקופסא רכה (יש לשים לב לא להכניס חפצים קשים או ארוכים שמהם היא יכולה להיפגע !), לשים את המוצצים בחייקו של דובי או של בובה, ולומר לה שהם שומרים לה על המוצצים כמו אמא או שמעכשיו הדובי קיבל תפקיד חשוב לשמור לה על המוצצים. גם אם היא זורקת את המוצץ, יש להחזירו לדובי ולא אלייה ולחזור על המשפט, שהוא שומר המוצצים או להציע לה לשבת קצת לידה (לא לעמוד) עד שתרגע. מעבר להחזרת המוצצים והמשפט הקצר, שמעביר את האחריות לדובי, אין לדבר עימה, אין להתכווח, אין להוציאה מן המיטה ואין לחבקה או לנשקה אחרי הנשיקה והחיבוק "הרישמיים" של לילה טוב. על כך יש ליידע אותה בשעות אחה"צ, להסביר לה מה יהיה בשעת ההשכבה, ואף לשחק עימה ב"כאילו", כלומר לאפשר לה לשים את המוצצים בדובי או בקופסא. אם היא משתפת פעולה יש לעודדה במילים כמו: איך הדובי שמח כל כך שאת נותנת לו לשמור על המוצצים, אני גאה בך, אני שמחה לראות אותך כך ועוד. יש לקחת בחשבון ששינוי התנהגותי לוקח זמן כל שכן לילדה כל כך צעירה, לכן קחי נשימה גדולה והעזרי בסבלנות ובעקביות. בהצלחה, שירלי