לימודי תואר שני : מחקרי או יישומי?
דיון מתוך פורום עבודה סוציאלית
שלום, אני מתחילה השנה תואר שני בעבודה סוציאלית (במגמת טיפול באמנות). הייתי רוצה לקבל ייעוץ לגבי מסלול מחקרי (תזה) כמו מה למשל עליי לקחת בחשבון והאם זה נכון לעשות בשלב זה של חיי (26,רווקה ללא ילדים) ללא ניסיון מקצועי מחוץ לכתלי האוניברסיטה..בנוסף, בראייה לעתיד, לתזה לא יהיה הצדק, אם לא אכתוב דוקטורט, ואז הותק המקצועי והטיפולי שלי בשוק ממתין עוד כמה שנים טובות. האם במקום המסלול לדוקטורט יהיה נכון יותר להשתלם בקורסים מקצועיים -פרטיים מחוץ לאוניברסיטה כמו "טיפול משפחתי/זוגי", פסיכותרפיה או הנחיית קבוצות. תודה רבה מראש
לקבלה ללימודי "טיפול משפחתי/זוגי", פסיכותרפיה את צריכה ניסיון מקצועי מחוץ לכתלי האוניברסיטה
מיכל שלום רב, לגבי שאלתך האם זה נכון בשלב זה של חייך - זו שאלה שהתשובה עליה היא מאד אישית וקשורה למסםר היבטים כמו העומס בו את נמצאת, כמה קל לך לכתוב, לחקור, לקרוא וכו' (יכולות למידה). אין ספק שללא ילדים הרבה יותר קל לכתוב תיזה. פן אחר של העניין קשור למסלול המקצועי ולעניין האישי: כמה מעניין אותך לחקור? האם ברצונך לפתח קריירה אקדמית? היום תיזה זה נחמד אך בהחלט לא הכרחי. עבודת המחקר מביאה הבנה וידע עמוק בנושא אחד ספציפי וצר - הנושא אותו בחרת לתיזה. עם זאת, זה אינו מביא ניסיון ומיומנויות טיפוליות. אני לדוגמא בחרתי לא לעשות תיזה מכיוון שאיני רואה את עצמי חוקר וכותב במשך חודשים עבודה כ"כ ארוכה ומקיפה ובנוסף, איני רוצה בקריירה אקדמית. בשונה ממני, רוב הסוטדנטים כן כותבים תיזה גם אם אינם מעוניינים בקריירה אקדמית. לשאלתי מדוע הם כותבים תיזה חלקם ענו שהם אינם יודעים למה, אולי הם זרמו עם הזרם. בהצלחה, זיו
מנהל פורום עבודה סוציאלית
