בעיות ריגשיות
דיון מתוך פורום עבודה סוציאלית
שלום רב, אני בן 34 סובל מהפרעה ביפולרית אבל מאוזן כבר 8 שנים בעקבות לקיחת 3.5 כדורי ליתיום ביום. יש לי בעיה שרודפת אותי כבר שנים רבות ולא הצלחתי לפתור אותה עד היום עם הפסיכולוגים שהייתי אצלם. יש לי קשרים קצרים עם בחורות ואני לא מצליח להתמיד בקשר.(אפשר להגיד שמעולם לא התאהבתי בבחורה, אני לא מחשיב התאהבויות בקשרים קצרים עד חודש,בדרך כלל רציתי לכבוש מחדש את הבנות שזרקו אותי) אני לא מחפש קשר למטרה רצינית, לא אוהב שמלחיצים אותי בקשר,חושש ממחוביות וכו" מחפש קשר להנאות הדדיות, לא רק בבית גם בילויים בחוץ ורצוי עם בחורה אחת. חשוב לי לציין שקרה לי שברגע שיצאתי עם בחורה והיא שאלה אותי לגבי מהות הקשר לאן הוא מתפתח, התפקוד המיני שלי ירד פלאים וירד לי החשק, ברגע שיצאתי עם בחורה וידעתי מראש שהקשר לא יהיה רציני ,היה לי הרבה יותר קל לזרום מינית, אבל גם בקשר זה באיזה שוהא שלב אבדתי עיניין, מאחר ואני לא מחפש רק סקס. אני נמצא בקונפליקט. חשוב לי לציין שהחלפתי לא לא פחות מ 5 פסיכולוגים ב 7 שנים. האם שיחות יכולות לפתור בעיות ריגשיות?, או שבגיל 34 זה כבר מאוחר מידי. יכול להיות שיש מצבים כמוני שאין להם פיתרון, כמו שלא ניתן לשנות נטיה מינית בטיפול, למרות שיש עדיין מטפלים שטוענים שיכולים לשנות. (אני אגב סטרייט) אני נמצא בצומת דרכים ומתלבט אם להתחיל שיחות פסיכותרפיה אצל עובדת סוציאולית עם התמחות בטיפול מיני וניסיון רב בתחום, עד היום הלכתי ל 5 פסיכולוגים אז חשבתי לעשות שינוי, מה דעתך? האם יש חשיבות בלכת רק לפסיכולוג או מה שחשוב זאת הכימיה, לפי הפגישה הראשונית התרשמתי מהתרפיסטית. אשמח להתיחסות
שלום. כתבת בהרחבה ומתוך הדברים עלו הרבה נושאים ,יחסים בין אישים, מיניות ,אינטימיות ,קרבה מרחק, וקשרת בין יכולת המינית והרגשת מחויבות, אני מניחה שנושאים אלו טופלו בדרך זו או אחרת במהלך השנים. לא ברור לי כיצד ועל רקע מה הופסקו הקשרים הטיפולים, ויתכן שכמו החשש שמלווה את הקשרים הזוגי, כך גם בהתקשרות הטיפולית, החשש ממחויבות התמסרות.אתה פונה שוב ושוב לטיפול בתקווה לקשר, אך יכול להמסר כל עוד אתה מחזיק את הידיעה שיש סוף לקשר, וכך אתה מחליף מטפלים, מיכל
הטיפולים הופסקו בגלל שאבדתי עיניין , מפגישות של כל שבוע עברנו לכל שבועיים ובהמשך לפעם בחודש חודש וחצי, נהפכו לפגישות סקירה כללית, זה קרה לי עם כל הפסיכולוגים, לא היה אפילו פסיכולו/ית שהרגשתי פתוח לספר כמעט הכל,האמת זה מוזר אבל די דומה לקשר עם בחורות, ברגע שידעתי שהקשר לא יסתיים במטרה רצינית הייתי חופשי ומשוחרר והיה לי כייף, עד שזה הפריע לצד השני וניגמר,(אבל ככה לא בוחרים מטפל אני חושב) אבל ברגע שהכרתי בחורה לקשר או למטרה רצינית ששאלה שאלות לגבי מהות הקשר, זה הלחיץ אותי וגרם לירידה בתפקוד, עד שזה גמר את הקשר לגמרי, היו לי קשרים קצרצרים עד 10 חודשים, הקשרים הארוכים נמרחו בגלל מרחק גאוגרפי, אני יודע שיש לי בעיה ריגשית וקושי מסוים באינטימיות עם בחורה,ואני לא מדבר על קשר פיסי, שללא ספק מושפע מעוצמת האינטימיות והפתיחות בקשר, אני הסתגלתי למצב הלא קל הזה, ולא רואה איך הוא משתנה באופק, אני אתחיל טיפול אצל מטפלת חדשה שנראה לי שיש כימיה ביננו ונראה איך הדברים יזרמו. לדעתי הפרעה אישיותית קלה שיש לי מקשה עלי להתמיד בטיפול אצל פסיכולוגית או בבנית קשר זוגי ולא בטוח ששיחות יעזרו בכלל , אבל יש ציפיה שהדבר יקרה ויתחולל שינוי, אני צריך לעבור חויות מתקנות בחיים שלי רק לא יודע ממש מה. אשמח לחוות דעתך
מנהל פורום עבודה סוציאלית
