טלי,תני לי נא את עצתך...

שלום,שמי אלמוג ואני בן 18 (בעוד שבועיים) אני תושב הצפון יש לי CP קל... (צליעה ברגליים) כיום אני מטופל אצל פסיכיאטרית,נוטל תרופות נגד חרדה ודיכאון.. אני דיי תלוי בהורי בדברים כמו למשל: נסיעה ממקום למקום,הכנת אוכל.. עקב התעללות נפשית מצד אבי הפסיכיאטרית אומרת שאני חייב להתרחק ממנו. אמא שלי מצידה בסדר גמור אני מעריך אותה מאוד,והיחסים ביננו טובים,היא היחידה שטיפלה בי בתקופות הקשות בחיי (ניתוחים וכ"ו..) והוא לא נתן יד בדבר בכלל.. אמא שלי תמיד מנסה לדבר איתו בקשר לזה,אך הדבר תמיד חוזר על עצמו ואנו נקלעים לויכוחים וחילוקיי דעות קשות ביותר שגורמות לי עוגמת נפש רבה היחסים שלי איתו הם ממש גרועים אם את רוצה ציטוט "זו קללה בשבילי שבאת לעולם הזה" הוא אמר לי באחד הימים... בפגישה האחרונה היא אמרה שהיא תדבר עם עובדת סוציאלית ותנסה לסדר לי הוסטל.. (אני עדיין אינני יודע היכן) אני מקווה שזה יסתדר על הצד הטוב ואני אוכל להתקבל לשם עוד פרט חשוב לפני שאשאל את השאלה: בעוד כחודשיים אני הולך לשירות לאומי באזור הצפון שאלתי אלייך היא האם את יכולה להעיר את עניי לגביי מכשולים שבהם אני עלול להתקל בעתיד הרחוק,דברים שלדעתך אני אינני מסוגל לחשוב עליהם עכשיו (אני מאוד נלהב מהרעיון של ההוסטל,זה שימח אותי) שיקשו עליי בעתיד. האם את חושבת שהמעבר הזה הוא חיוני או שאפשר אחרת (מבחינתי זה המוצא האחרון) ובכלל מה דעתך על הנושא...

אלמוג שלום רב, ניכר מכתיבתך שאתה בחור אינטיליגנטי, בוגר ושאפתן. נראה שכל השאלות ששאלת אותי לכאורה, הרי כבר ענית עליהן ממזמן (בין אם בתוך הסוגריים או בין אם בינך ובין עצמך). נראה שאתה מתלהב מרעיון ההוסטל, הרעיון של חיים עצמאיים יותר, להתרחק מהבית וכו'. צריך להיות אמיץ כדי לוותר על הנוחות הביתית למען השאיפה לעצמאות, גם אם המצב בבית לא ממש משהו בגלל אביך. לגבי רעיון ההוסטל: אני מאמינה גדולה בכל הנושא של ההוסטלים, אולם המלצה עיקרית היא שעליך לבדוק את ההוסטל, לוודא שהתנאים בו טובים וראויים, שיש מספיק מזון (כן, לצערי כבר ראיתי חוסים רעבים בהוסטלים), מה התשלום שעליך לשלם (לעיתים יש הוסטלים שגובים כספים שלא כחוק) זכויות חובות וכו'. אם כל הנ"ל יתאים לך....אני מאמינה שהמעבר עשוי לעשות לך טובה. הבית שלך יישאר תמיד כמקום מפלט, שניתן לחזור אליו (אני מקווה כך), לכן כל ניסיון יכול להיות רק לטובה. שיהיה לך המון המון בהצלחה! ואם יהיה לך מחשב...נשמח לשמוע עדכונים... טלי