חלום על מוות שלא נגמר

היי חלמתי שאני ועוד חברה נקלענו ל'משימה סודית' אם נהיה דמיוניים לרגע (בכל זאת, חלומות). הייתה תחושה שזה משהו שתמיד עשינו - ניסינו לפתור בעיות שמפריעות לסדר היום. הפעם זה היה אבא של החברה הזו. הוא היה מנהל ביה'ס, והיו שני בחורים שייצגו אותו ואיתם היינו צריכות להתעמת. (אלה היו שתי דמויות עבריינים מתכנית טלוויזיה-חסמבה) כשהם כמעט הרגו אותי (בחלום כל פעם כשהיו יריות מצד כלשהו - רק אחרי כמה כאלה הייתה השפעה) הבנתי מה הבעיה שהם יצרו. כשהגיעה החברה שלי לחשתי לה את זה (הם החזיקו בקבוק וודקה ואחרי שהם ירו בו נוצר חור שדרכו אפשר לעבור לזמנים אחרים בעבר, משהו שקשור לכוח המשיכה והאדמה) וסמכתי עליה (כמו לאורך כל החלום) שהיא תדע מה לעשות. היא הייתה הפעילה, ירתה בהם וכו'. אני בדר'כ פחדתי או שלא היו מספיק כדורים באקדח או שלא היה לי די כוח בידיים כדי להלחם בהם כשכבר ניסיתי. כל פעם כשהיה נדמה שגברנו עליהם, הם התעוררו שוב ונלחמנו שוב. כך היה גם כשהגענו לשלב ההתעמתות עם אבא של החברה - הבעיה העיקרית. כל פעם הוא מצא חלון פתוח או משהו לחדור אלינו, או שהוא חזר לחיים וירה בנו עד שנגמר לו הכוח, כשהוא מחוץ לדלת הנעולה במקום המסתור שלנו. הוא התחיל להספיד את עצמו ולירות על הדלת. חברה שלי פתחה אותה קצת ונגד רצונה ירתה בו בעצמה. אני הלכתי לחלון ויריתי גם כן, כדי לוודא. הוא המשיך לומר מילים אחרונות ואז ירה בעצמו. החברה הייתה המומה וכואבת, הצטערנו בשבילה, ואז ראינו שהוא שרף את המקום וברחנו. באיזשהו שלב, באחת הפעמים שחשבנו שכבר הרגנו אותו, צצה אישה (חמה, אימהית) במקום המסתור שלנו ותמכה. היא אמרה שעכשיו הכל יהיה בסדר או משהו כזה ושתכף זה\הוא יגיע. קישרנו את זה לאבא של החברה אבל לא הבנו למה היא התכוונה. בסוף החלום חזרנו ל'חיים הנורמלים'.