שאלה לגבי סכיזופרניה.

השבוע נודע לי שאבא שלי חולה סכיזופרניה כבר מגיל 20 (היום הוא בן 58). הוא נפצע בצבא (חטף כדור בגב) ועבר ניתוח מסובך.תוך כדי אישפוז,התפרצה אצלו מחלת הסכיזופרניה. מאז ועד היום היו לו עוד 4 התקפים שאנחנו,הילדים,לא ידענו מהם. אמא שלי היתה מיד מאשפזת אותו,עוד לפני שראו סימנים קשים ולנו הילדים היא היתה מספרת שהוא מאושפז בגלל דלקת ריאות ובגלל שזו מחלה מדבקת,אסור לבקר אותו. בין ההתקפים הוא סיים תואר שני ועובד בתפקיד מכובד בחברת הייטק.אף אחד במקום עבודתו לא יודע דבר. רק לפני שבוע אבא שלי סיפר לנו את האמת על מחלתו ומאז אני לא מפסיקה לקרא עליה. אני הבת הבכורה ומכיוון שאמא שלי חולה במחלה סופנית,אני יודעת שהטיפול באבא שלי יפול עלי. רציתי לשאול אותך דוקטור, מהם הסימנים הכי הכי ראשונים של התקף? איך אדע מתי לאשפז אותו?

שלום. ראשית - האחריות על אביך לא צריכה להיות על הכתפיים שלך - בשביל זה יש מעקב פסיכיאטרי וצוות מטפל. לפעמים התערבות יתר של בני משפחה יכולה להשיג תוצאות הפוכות מהרצוי. כמו כן, נשמע שאביך יכול לטפל בעצמו ולהרגיש מתי הוא יוצא מאיזון. לגבי סימנים ראשוניים של התקף - אין תשובה חד משמעית וזה משתנה מאדם לאדם. לפעמים אין סימנים מקדימים. בכל אופן להלן מספר סימנים (רשימה חלקית): הוא נהיה חשדני, רגזני, מתחיל לדבר עם עצמו, קופץ מנושא לנושא, לא ישן בלילה, מדבר בטון מאיים, מתנתק באמצע שיחה, בוהה בנקודות בחלל כאילו שהוא שומע משהו ועוד. יש להדגיש שגם אם יש החמרה במצב - זה לא אומר שצריך אוטומטית אשפוז. במקרים רבים ניתן לאזן את המצב דרך הפסיכיאר המטפל במרפאה. בכל מקרה ההחלטה על האשפוז היא לא שלך - אלא החלטה משותפת שלו ושל הרופא המטפל בהתאם למצבו. בברכה, ד"ר אהוד ססר