סכיזופרניה - סיכון לתורשה גנטית

שלום, אני יודע ששאלות מעין אלו חוזרות בפורמטים שונים, אבל כאן הייתי רוצה לחדד מעט את השאלה: אשתי מאובחנת כלוקה בסכיזופרניה פרנואידית (קלה ביותר), ויש לנו כבר ילד משותף אחד (בן 9 חודשים). אשתי לקתה במחלה כשהייתה בת 29 ולאחר מתח נפשי קשה בעבודתה. מאז קיבלה כמה התקפים חוזרים, כאשר כל התקף קל מקודמו, וההפרשים בין ההתקפים הם בערך 9 חודשים. לפי המספרים היבשים , אני יודע שלבני יש סיכוי סטטיסטי של 12% לפתח את המחלה, מה שמאוד מדאיג אותי (אין לתאר איזה מועקה נפשית זאת , לחשוב עד סוף חיי על האפשרות שילדיי ילקו במחלה). בכל אופן , הפסיכיאטרית של אשתי אמרה לי בטלפון, שמכיוון שבכל משפחתה של אשתי אין מקרים כאלו (כולל כל המשפחה המורחבת, וכל אחיותיה [יש לה 3 אחיות נוספות]), אז הסיכון האמיתי הוא פחות מ 12% רציתי לשאול האם זה נכון? תודה לעונה המקצועי (אבקש רק תגובות של אנשי מקצוע). נ.ב. = האם זה בוודאות סכיזופרניה פרנואידית במידה וההתקפים הם חוזרים? אולי זו פסיכוזה חוזרת, ולא משהו על בסיס גנטי?

שלום. 1) הסטטיסטיקה היבשה מדברת על שכיחות של 12% לסכיזופרניה אצל בן של הורה אחד המאובחן כסובל מסכיזופרניה. יחד עם זאת ברור שזאת רק סטטסיטקיה כוללנית וזה שונה בכל משפחה. כמו כן ברור שככל שיש פחות סובלים מסכיזופנריה במשפחה הקרובה אז הסיכוי יורד. לבסוף יש לזכור ש"סכיזופרניה" היא למעש "סל" של הפרעות עם מאפיינים דומים (פסיכוזה, סימנים שליליים, ירידה בתפוקד ועוד), חלקם תורשתיים יותר, חלקם פחות. 2) במקרה הספציפי שלך האם מדובר בסכיזופרניה או לא לא ניתן לדעת דרך פורום אינטרנט. יש הרבה סיבות להתקפים פסיכוטים חוזרים (מחלות אפקטיביות, אורגניות, סמים, וכן - גם סכיזופרניה), אך האבחנה נעשית רק לאורף הזמן ע"י הפסיכיאטר המטפל על פי התמונה הקלינית הספציפית. בברכה, ד"ר אהוד ססר

האם נכון לומר שככל שהמחלה של ההורה קלה יותר כך הסיכון של הבן ללקות במחלה יורד?