ירידה בליבידו

אני בן 35 וסובל מסכיזופרניה כבר 15 שנים. לפני 4 שנים החלפתי את תרופת הזיפרקסה לסוליאן בשל תופעות הלוואי. הבעיה, שאומנם אין כמעט תופעות לוואי לתרופה החדשה, אבל הינה מעלה משמעותית את רמות הפרולקטין, בדם, מה שגורם לירידה גדולה בליבידו שגורמת להפחתה אנרגטית וכמובן ירידה חדה בחשק המיני. בנוסף, אני סבור שעקב חסימת קולטני הדופמין קשה לי לחוש תחושת עונג וליהנות ממספר מהדברים הבסיסיים בחיים. אציין אף, שהסוליאן, במידה מסוימת, פחות יעילה בטיפול במחלה, למרות שמצבי די מאוזן והגעתי למספר הישגים יפים בחיים, אבל כיום אינני מנהל אורך חיים תקין ויותר מזה סובל. שאלתי היא:כיצד ניתן להתמודד עם המצב הזה והאם ישנם שיטות, רעיונות או כל דבר שיכול לעזור? סליחה על אריכות היריעה ואשמח לתשובה בהקדם כיוון שהנני באמת מתקשה. בתודה, יואב

שלום. אתה מתאר ירידה בתפקוד המיני והליבידו תחת טיפול בסוליאן. כמו כן אתה מתאר ירידה בהנאה באופן כללי וירידה באיכות החיים. אז ככה: 1) ראשית יש לעבור בירור רפואי על מנת לבדוק את הסיבה של הבעיה בתפקוד המיני - אמנם זה בהחלט יכול להיות תופעת לוואי של הסוליאן (אני אפרט בהמשך) אולם צריך לשלול גם סיבות אחרות - סכרת, לחץ דם, בעיות אורולוגיות אחרות, השפעה של תרופות אחרות, מצב נפשי (כגון דכאון) ועוד. במידה והסיבה אינה קשורה לסוליאן - צריך לטפל בסיבה עצמה. 2) לגבי הסוליאן - ידוע שסוליאן יכולה לגרום לעליה בהורמון בשם פרולקטין שהוא מצידו יכול לגרום להפרעות בתפקוד המיני (כפי שכתבתי רבות בפורום). במידה והפרולקטין באמת גבוה, והוא הסיבה להפרעות בתפקוד המיני - אז יש מספר דרכים שניתן לפעול: א) הורדת מינון הסוליאן, נ) הוספת תכשיר שמוריד פרולקטין או ג) להחליף לתכשיר אחר, שפחות מעלה פרולקטין (כגון אביליפי, סרוקוול, גאודון ועוד). 3) לגבי חוסר ההנאה מדברים בחיים - מדובר בתסמין (הקרוי "אנהדוניה") שקיים בין השאר גם במצבים דכאוניים. לפיכך יש לברר באם יש כעת החמרה דכאונית, מעבר לבעיה הבסיסית. במקרה כזה יש מקום לטיפול (גם תרופתי וגם פסיכולוגי וגם שיקומי). שוב, מומלץ לפנות לפסיכיאטר המטפל לבירור. 4) בכל מקרה מומלץ גם הליך שיקומי מותאם באופן אישי שיכול לכלול רכיבים כגון חיי חברה, ליווי אישי, קורסים, לימודים, תעסוקה ועוד. בברכה, ד"ר אהוד ססר