עזרה בהתמודדות עם המחלה

שלום, אני בן 26 וגר צמוד להורים. דוד שלי (אח של אבי) הוא אדם בן 70+, גרוש, חי לבד. אבי בן 60. הדוד לדעתי חולה במחלת הסכיזופרניה. הוא לא הובחן ע"י גורם מקצועי. הסיפור הוא כזה: מדובר באדם מברית המועצות שמתגורר בעשרות שנים האחרונות בארה"ב וישראל. הוא נוהג להחליף דירות כל כמה חודשים ובין דירה לדירה כאשר הוא בישראל הוא נעזר באבא שלי ומתגורר אצלו בבית. הסיבות למעבר הדירות הן: מרעילים אותו, גונבים לו, הסתכסכויות עם בעל הדירה, רודפים אחריו... זה מה שהוא טוען. היו מקרים בהם הוא נעל את המקרר, שם פתקים במקומות מסויימים כמו דלת או חלון כדי לראות אם מישהו היה בדירה וכן הלאה... כשהוא מתגורר בבית הוריי הוא טוען לעיתים שאימי מרעילה אותו ולכן אינו מוכן לאכול מבישוליה. הוא טוען שאבא שלי/מישהו אחר רוצה לקחת לו את הפנסיה. יש לו מאבקים עם ביטוח לאומי על זכאויות לפנסיה והוא טוען שחייבים לו הרבה כסף. הבנקים רוצים לקחת לו את הכסף ולהעביר לאדם אחר... הסיפור חוזר על עצמו בכל פעם שאני מקשיב לו. עקב העברית החלשה שלו הוא לא מבין ולא מבינים אותו בבנקים/חברות/מוסדות ציבוריים. כיום הוא עצמאי (מתנייד לבד, מכין אוכל לבד, הוא משתמש רק בתרופות טבעיות), והחשש שלי הוא מהיום בו הוא יצטרך עזרה בתפקוד היומיומי - הוא לא יתן לאף אחד לתת לו תרופות ולהכין לו אוכל.. כמובן יש לציין שהוא לא מודע למחלה שיש לו(לפי דעתי). אחרי הסיפור הארוך יש לי כמה שאלות: 1. האם לדעתך הוא חולה? ובאיזו דרגה (אם קיימות דרגות)? 2. האם קיימת עזרה מהמדינה בטיפול/קצבה/כל דבר אחר לחולים במחלה? 3. כיצד עלינו להתמודד איתו ביום יום? להתעמת איתו על דברים/להסכים על טענותיו? 4. כיצד עלינו להערך ליום בו הוא יצטרך את העזרה שלנו? המחשבה ההגיונית שלי אומרת שביום שזה יקרה והוא יאלץ להעזר באדם אחר הוא ישים קץ לחייו. אלו השאלות שצצו לי בינתיים. תודה מראש על העזרה, אור.

ראשית אני לא רופא ועונה לך רק מתוך ידע אישי והבנת הסיטואציה. האדם שאותו אתה מתאר הוא אכן לוקה בנפשו אך אינני יודע להגיד מה יש לו בדיוק ובאיזה חומרה. אין ספק שהוא צריך טיפול ויש למצוא דרך להגיע איתו לפסיכיאטר. אין אפשרות לחייב אותו לקבל טיפול כל עוד הוא לא מסוכן לעצמו או לסביבתו.אם תצליחו להגיע איתו לפסיכיאטר תבררו אם יש צורך באשפוז וטיפול תרופתי גם אם איננו מודע למצבו. איך אביך מתיחס למצב הזה? האם הוא דואג לו ומתעניין במצבו? אתם תצטרכו בעתיד עזרה מקצועית כדי לדעת איך להתנהג איתו כדי שמצבו לא יחמיר.

אין שום טעם וצורך להתעמת איתו על מה שהוא אומר.כל נסיון להסביר לו שהוא מדמיין ורואה דברים לא נכונים ושאף אחד לא מנסה להרעיל אותו-לא יעזור. הוא בטוח במה שהוא אומר ומי שאומר שזה לא נכון לא מבין אותו.

תודה שלמה על העזרה, אבי מודע למצבו אך באותו זמן קשה לו מאוד גם לתמוך בו וגם לקבל ממנו האשמות בלתי פוסקות (גניבה, הרעלה...). הוא דואג לו ועוזר לו תמיד מבחינה כספית ונותן לו קורת גג. אין סיכוי שהוא יהיה מוכן ללכת לפסיכיאטר או לגורם מקצועי אחר, הרי הוא בטוח שהוא בסדר וכל השאר מנסים לפגוע/לקחת לו. ממה שהבנתי אין מה לעשות בנושא, עלינו לתת לו להתנהל כמו שהוא ולעזור לו. לגבי העתיד שבו הוא ייאלץ להעזר יותר בנו אנחנו נצטרך להבין איך לעזור לו. האופציה היחידה תהיה לכפות עליו כי הוא לא יהיה מוכן לקבל כדורים מרופא שחושב שיש לו בעיה. אשמח אם תוכל להפנות אותי לגורם מקצועי שמתמחה בתחום אשר יוכל לכוון אותנו להתמודדות כיום ויכין אותנו לעתיד. תודה, אור.

שלום. קיבלת תשובות יפות מאד ממשתתפי הפורום. להלן התייחסותי לשאלותיך. "1. האם לדעתך הוא חולה? ובאיזו דרגה (אם קיימות דרגות)?" ובכן, אין אפשרות לאבחן אדם דרך פורום אינטרנט, ובוודאי שלא דרך דיווח של גורם שלישי. באופן כללי _אם_ מדובר בפסיכוזה (וכאמור אי אפשר לדעת בשלב זה) זה יכול להיות על רקע מגוון סיבות שצריך לברר כגון הפרעות גופניות (כל דבר החל מהפרעות בבלוטת תפקוד התריס וכלה בהפרעות נוירולוגיות שונות), התחלה של שטיון (דמנציה), השפעה של חומרים (כגון סמים או אלכוהול) ולבסוף גם הפרעה נפשית כגון סכיזופרניה, הםרעה דלוזיונלית ועוד. כאמור - הדרך היחידה להתקדם זה אם יפנה לבדיקות רפואיות (למשל רופא משפחה ופסיכיאטר). "2. האם קיימת עזרה מהמדינה בטיפול/קצבה/כל דבר אחר לחולים במחלה?" אם הוא אזרח המדינה - אז כן. קבלת קצבה תלויה במספר גורמים - מצבו נכון להיום, האבחנה, מידת שיתוף הפעולה. כמובן שאי אפשר לתת קיצבת נכות למי שאינו רוצה בכך וכלל לא מגיע לאבחון. "3. כיצד עלינו להתמודד איתו ביום יום? להתעמת איתו על דברים/להסכים על טענותיו?" באופן כללי לא כדאי להתעמת אתו באופן ישיר, אך גם לא מומלץ להסכים אתו באופן גורף. מומלץ לענות תשובות כגון "אני לא רואה את זה כך אבל זה לא שולל את מה שאתה אומר" וכד'. הסיבה היא שכאשר המצב הפסיכוטי יחלוף, הוא יזכור את שאמרתם ו(אולי) יעריך שהייתם כנים אתו. "4. כיצד עלינו להערך ליום בו הוא יצטרך את העזרה שלנו?" תלמדו את הנושא, תפנו ליעוץ אצל פסיכיאטר, תקבלו את כל הנתונים כך שבעת צרה תדעו מה הן האפשרויות העומדות בפניכם ולא תרגישו חסרי אונים. בברכה, ד"ר אהוד ססר

תודה על התשובה. אור.