התיעצות

לפני שבע שנים היו לי תחושות מוזרות של חולשה סחרורים בראש, חוסר תיאבון והרגשה שאני הולכת למות. קרה לי מספר פעמים שנפלתי על הרצפה והרגשתי שאני הולכת למות חייתי במעין בועה וחיכיתי כל רגע להדרדרות המצב. הייתי גם מתעוררת בבהלה מתוך שינה תוך כדי צעקה. לאחר ביקור אצל פסיכיאטר טופלתי בסרוקסט במשך שנתים וחצי עד שהרגשתי שאין לי צורך בכדור. לאחרונה אני מרגישה שאותה בועה חוזרת אלי אבל לא באותה מידה יש לי סחרחורות וחולשה וחוסר רצון או כח לעשות דברים כל פעולה ולו הקטנה ביותר גורמת לי להתעיפות רבה. עלי לציין שאני בת 37 נשואה עם 2 ילדים. כמו כן עלי לציין שבשלושת החדשים האחרונים עברתי משבר קשה עם בן זוגי שלווה במתחים ופחדים . אבקש שתיעץ לי ואולי גם תוכל לאבחן את המצב שלי כרגע . האם אני שוב זקוקה לטיפול תרופתי או אחר. במידה ותזדקק לעוד פרטים אוכל לפרט עוד. תודה מראש על התיחסותך.

לענת שלום, לצערי לא ניתן לאבחן דרך הרשת ומבלי לקבל אינפורמציה מלאה שבשיחה רגילה זה נמשך בערך כשעה. עם זאת אציין שני עקרונות מנחים. ישנן שתי גישות באופן עקרוני. הגישה הראשונה אומרת שעדיף לחכות עד הרגע האחרון ורק כאשר אין ברירה פונים לטיפול תרופתי. הגישה השניה אומרת שעדיף לסבול פחות ולהתחיל עם הטיפול התרופתי כאשר החרדות והדיכאון עדיין בהתחלה ואז גם הטיפול יותר יעיל. כמובן שמדובר על גישות שונות לנטילת תרופות ואין גישה אחת שהיא יותר נכונה מהשניה. העקרון השני הוא שתמיד צריך לראות את המצב הכללי של האדם, הרקע הבסיסי של האישיות, המשפחה והמצב המשפחתי (כפי שתיארת), האם ישנו גורם או מרכיב אשר גורם למתח ולירידה במצב כעת, מהם הכוחות ומה הציפיות לגבי העתיד של כל אדם. הדבר השלישי הוא כמובן שיחות=פסיכותרפיה. במיוחד כאשר ישנו גורם ברור המשפיע על המצב הנפשי חשוב לנסות ולהבין את הסיטואציה ולחשוב מדוע הגענו למצב זה והאם יש מקום לשפר את המצב. אני מקווה שעזרתי.. דר' גיורא הידש