שפת גוף

יש לי חבר כחצי שנה. הוא בן 33. הקשר ביננו הולך ומתהדק. הוא אדם טוב, ישר, עובד במקום עבודה מצויין ואוהב אותי מאוד. יש רק דבר אחד שמעיב מאוד על הקשר מבחינתי, מדאיג אותי מאוד ויוצר בי חששות וספקות כבדים האם להמשיך את הקשר. הדבר הוא: שפת הגוף שלו. שפת גופו משדרת חוסר שקט ורוגע. הוא נוהג לשבת רגל על רגל ולנדנד את הרגל העליונה כמעט באופן תמידי. שמתי לב שתופעה זו פוחתת כשהוא איתי לבד ומחריפה במיוחד כשאנחנו בחברה ומחריפה עוד יותר כשאנו בחברה חדשה. למשל: כשאנו יושבים בחיק המשפחה שלי והוא אומר משהו...לאחר שהוא מדבר הרגל שלו מתחילה לרעוד ממש והוא גם מניע אותה ללא הפסק. הדבר מורגש מאוד לעין. אפילו אנשים סביבי החלו לראות את זה. הערתי לו על כך ושאלתי מדוע זה קורה אך הוא די מכחיש. אני חושבת שזה תנועות לא רצוניות, שהוא לא מודע לעשייתן. פעמים רבות כאשר אנו נמצאים במפגשים חדשים עם אנשים הוא נוטה לעשות תנועות כאילו הוא "קופא מקור" למשל: מחמם את הידיים, מכניס את הידיים מתחת לירכיים, מכניס ידיים לכיסים, מעלה ומוריד את הכתפיים- כאילו "לחמם את עצמו". שאלתי אותו פעם: "קר לך" והוא אמר: "לא". אז שאלתי: "מדוע אתה עושה תנועות כאילו אתה קופא מקור"? ולא היה לו מענה.. בנוסף, הרבה פעמים כשהוא מדבר עם אנשים הוא מתנדנד מצד לצד, כאילו הוא לא יציב פיזית. אני לא פסיכולוגית ובטח לא נוירולוגית. אני פשוט מתארת את מה שאני רואה. אני יודעת שחברי לא בורך בביטחון עצמי. אין לי בעייה עם זה אבל ברגע שזה מתבטא בשפת גוף לא שקטה אני חוששת כי זה יוצר תחושה שהאדם קצת מטומטם. אומנם זה לא מסתדר לי כי הוא עובד במקום עבודה מצויין, יש לו משרה טובה, הוא אדם ענייני אבל שפת הגוף משדרת משהו אחר. לפעמים זה מזכיר לי קצת פיגור קל..(אולי אני מגזימה!!)... שאלתי היא: מהן הסיבות הפיזיות לשפת גוף מעין זו? האם אפשר לטפל בזה? האם יכולה להיות לכך סיבה נפשית? האם זה בסדר להעיר ולגרום לו להיות יותר מודע לעצמו? איך בודקים אם יש לו בעייה? האם אלו עצבים? האם זהו חוסר בטחון? עזרו לי כי אני נואשת...

לשרון שלום, בטח שאין מדובר בפיגור או במחלת נפש.... כפי שאת מתארת את הדברים מדובר בתופעה של חרדה המתבטאת באופן גופני. את מציינת שבחברתך הוא רגוע, בחברה של אנשים מוכרים החרדה עולה במעט, וכאשר נמצאים בחברה חדשה החרדה גבוהה יותר... כך גם הנידנוד ברגליים. לאט לאט ככול שהאמון יעלה תוכלו לדבר על החרדות שלו ואולי אם תראו לנכון הוא יפנה לטיפול בשיחות. בכל אופן הייתי מציע שתורידי את "המלים הגסות" של פיגור וכדומה בגישתך, הן אינן במקום. אדם הסובל מבטחון עצמי לא גבוה, או מחרדות עדיין יכול להיות אדם נהדר ויתכן שהוא אדם רגיש יותר מאנשים אחרים. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש