המוח

בתום עשר שנים של מחקר אינטנסיבי, הודיעו אמש מדענים אמריקאים כי הצליחו לפתח שבב שיוכל לדמות את פעילות המוח האנושי. השבב, העשוי מסיליקון, מחקה את הפעילות המוחית באזור ההיפוקמפוס - האחראי בין היתר על תהליכי זיכרון, למידה, זיהוי מקום הימצאות, מצב רוח ומודעות. אם יוכח כיעיל בבני אדם, יוכל פתרון מלאכותי זה לסייע לאנשים שאיבדו את היכולת לזכור מידע חדש המתקבל במוחם. אחד מתפקידיו החשובים של המוח הוא צבירת זיכרונות חדשים, אך האזור האחראי על יכולת זו רגיש מאוד למחלות ולטראומות. נזקים שנגרמים למוח במחלת האלצהיימר, מחלת הנפילה (אפילפסיה), עקב שבץ או אפילו כתוצאה מחבלה קשה, למשל בתאונת דרכים - עלולים להוביל לפגיעה חמורה בתהליך הזיכרון. פגיעה חמורה בהיפוקמפוס תמנע מהמוח לתעד זיכרונות חדשים, אך תאפשר לזכור מידע ש"אוחסן" במוח קודם לכן. פרסומת עד כה לא נמצאה דרך לשחזר את יכולת שימור המידע בהיפוקמפוס פגוע. עם זאת, בחלק מהמקרים ניתן לעצור את הידרדרות הזיכרון באמצעות תרופות. כעת מציעים חוקרים מאוניברסיטת דרום קליפורניה שבלוס אנג'לס פתרון אפשרי, התוקף את הבעיה מכיוון אחר. בשלב ראשון של מחקרם שידרו החוקרים מיליוני אותות חשמליים לחלקי היפוקמפוס שנלקחו מחולדות, עד שזיהו איזה מהאותות גורם לתופעה הרצויה בהיפוקמפוס. על סמך התוצאות בנו מודל מתמטי המדמה את פעילות ההיפוקמפוס - ואז יצרו שבב סיליקון, הפועל על סמך אותו מודל. בניסויים שערכו עד כה, זיהו החוקרים אינטראקציה בינו לחלקי המוח, והתוצאות הוגדרו "מעודדות". "אף אחד לא ממש מבין איך מצליח המוח לשמר את המידע המגיע עליו, לכן בנינו שבב שפשוט מעתיק את ההתנהגות הזו - בלי שיהיה צורך להבין אותה", הסביר אחד החוקרים, תיאודור ברגר, לכתב העת "New Scientist". הבא בתור הוא קוף בתוך פחות משנה יערכו ניסויים דומים בחולדות חיות, ובהמשך גם בקופים. ברגר מאמין שגם אם הניסויים הללו יעלו יפה, יעברו עוד כמה שנים עד שניתן יהיה להשתמש בשבב החדש במוח אנושי. אם יאושר לשימוש בבני אדם, יוכלו רופאים לחבר את השבב למוחו של מי שנפגע באזור ההיפוקמפוס. המכשיר עצמו יוצמד לגולגולת מבחוץ וישמש כ"היפוקמפוס מלאכותי", שיאפשר לאדם הפגוע לעבד ולאכסן זיכרונות חדשים. ואולם עוד לפני הישג עתידי זה החלו אתמול מדענים למתוח ביקורת מרומזת על הפרויקט, בהתייחסם לבעיות אתיות. כך, למשל, אם המכשיר יהיה זה שיווסת את שימור הזיכרונות, הוא יוכל גם להשפיע על הרגשות המלווים זיכרונות חדשים. ביקורת נוספת נוגעת להשלכות השבב המלאכותי על פעילות אחרת - השכחה. "כל אדם יכול לשכוח את מה שלא נוח לו, מה שהוא לא רוצה לזכור, מה שמפריע לו", אומר הפילוסוף ברנארד וויליאמס. "יכולה להיווצר בעיה כשמה שמפקח גם על התהליך הוא שבב אלקטרוני קטן".

שלום למוח 1 לפי דעתי חשוב מאוד לזכור אבל לא פחות חשוב לשכוח....אם היינו זוכרים את הכל אז אולי היינו בבעיה רצינית. הלוואי שאנשים היו שוכחים חוויות טראומטיות שמזמן היו צריכים להשאיר מאחור. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

האם יתכנו עוד מצבים רפואיים הגורמים לאבדן או החלשות יכולת הזיכרון ללמידה או לזכרון של דברים חדשים שלא קשורים בהכרח בחבלה או אפילפסיה ? ואם לא , במידה וקיים מצב כזה אצל אדם צעיר שלא סביר שיסבול מדמנציה , האם ההסבר היחיד הוא נפשי או שייתכנו עוד מרכיבים אורגנים?

שלום, יתכנו הרבה מאוד סיבות, מחוסר ויטמינים ובעיקר B 12, ועד מחלות גופניות ונפשיות שונות. השאלה מאוד מאוד רחבה. שבת שלום, דר' גיורא הידש