שיר נוסף שכתבתי
דיון מתוך פורום פסיכיאטריה
ממש כרגע. שם השיר הוא " זמן" אני חורזת לי פסוקים הם אוחזוני בין סדקים פיסות שברים בערפל ליבי צחק אך שוב כושל אני כחייה או כמתה? ולי חיי הם כמותי נפשי קיבלה את שרציתי ולא אשבור את שתיקתי בעצב את תלדי בנים אך גם בעצב תגדליהם? ופניי כולנו כנופלים ומילותיי אימה וסוד הם הזמן פורט שוב על ההדק יצא מרצע מהשק ומקבלי שינאה וחשק עטפוני ענני אבק נשארת, אך תמיד בורחת מאחוריי שובל פחדים אני חותמת את הספר וכל פצעיי עוד שוטתים
לאריאל, וואו, כל הכבוד ותודה רבה. איזה יופי של כישרון, אני ממש מתלהב. תודה רבה ושבוע טוב. ביי הידש
תודה על מילותייך החמות. נראה כי רק אתה קראת את השיר ומשובך נוסך בי אושר. כתיבה בשבילי היא הכל כרגע. זה העוגן שלי ומקום המפלט הבטוח ביותר בשביל נפשי. בלי הכתיבה הרי שאחשב כמתה. תודה לאל שגיליתי יכולת זו בי והדיכאון הוא זה שהוליד את עניין הכתיבה. משהו חיובי אחד יצא מכל זה....
היי חמודה השיר מקסים , באמת , את כותבת ממש בכישרון , רציתי להגיד לך שהרבה משוררים והרבה זמרים ויוצרים סבלו מדיכאון וחרדות , והרבה פעמים השירים שלהם זרמו מתוך הכאב שלהם , לכן , קודם כל , יכול להיות שיש לפעמים בדיכאון ובחרדות ברכה מסוימת וזה יכול להוליך אותך למקומות טובים ויצירתיים , אבל באופן כללי , את מתכוונת לעשות משהו בנידון לגבי השירים הללו? תנסי למצוא הוצאה לאור שמוכנה לפרסם את מקבץ השירים שלך , יכול להיות שאם תצליחי , תהיי מאד מסופקת מכשרון הכתיבה הזה ולא רק לחברי הפורום. בכל אופן , מה שלומך? מקווה שהייתה לך שבת נעימה , אצלי הדברים בינתיים זורמים נהדר , לא האמנתי שהסרוקסט יהיה כל כך מתאים (אולי אני טועה כי זה רק שבועיים שאני לוקחת אותו ובטח יבואו עוד נפילות) , אבל בינתיים ...טפו טפו....חמסה חמסה... שישאר כך. אז ביי ותהיי בקשר יונית