דיכאון/חרדה מה יש לי??!!!

ד"ר שלום רב, במשפחתי יש עבר של מחלת נפש. אימי לקתה בדיכאון וגם אמה שלה. שאלתי האם מחלה זו הינה תורשתית ובהכרח חייבת לעבוד מאמא לילדיה? הנני בת 43 ולפי כ-שלושה חודשים נכנסתי למצב רוח כבד( מאד קשה לי לתאר בדיוק את אשר עובר עליי במילים) מן עצבות נוראית/דכאון ופחד מכך שאין לי חשק לעשות דבר- להתלבש לצאת לבלות, לדבר עם אנשים ובקיצור לחיות. אני חשה שהחיים עוברים לידי.(אגב אני מאוד מפוחדת שירשתי את מחלתה של אמי) כמו כן כחודש לאחר מכן התחלתי לסבול מכאבי ראש בלתי נסבליים ומסחרחורות שנמשכים עד היום (נשלחתי לסדרת בדיקות ). יש לי תחושה שכאבי הראש והסחרחורות קשורים איך שהוא לדכאון (הבנתי שיש בהחלט קשר בחוסר אמיתי של "חומר" מסויים במוח שגורם לדכאון וכד') האם זה כך ולמי אתה ממליץ שעליי לפנות על מנת לקבל עזרה? ואם בכלל ניתן לטפל בזה?! אודה מאד לתגובתך.

1. מומלץ לך לפנות לאיבחון במסגרת הקופה בה את מבוטחת לא דיחוי חבל על כל יום של סבל שעובר. 2. בין 20 ל 25 אחוז מהנשים תעבורנה במהלך חייהן אירוע דיכאוני מרכזי לפחות פעם אחת ברוב המקרים רק פעם אחת. 3. דיכאון היא מחלה נפוצה ובדרך כלל קלה לטיפול אין ליחס חשיבות לצד הגנטי. 4. אני עברתי אירוע דיכאוני ואובחנתי כבעל הפרעה ביפולרית הייתי בגהינום ובהדרגה יצאתי ממנו במשך 6 חודשים עד שנה מהשלב הקשה והמעיק יצאתי תוך חודשיים. שאול

שאול שלום, מודה לך על העידוד, אין לך מושג באיזה מעגל נוראי אני נמצאת. כפי שהגדרת גיהנום אמיתי ומאד מעודד אותי שניתן לטפל בזה. אולם השאלה שלי האם כפי שאתה אומר זאת תקופה שתחלוף או שנגזר עליי לחיות כך עד שארית ימיי? כמו כן הבנתי שהטיפול התרופתי גורם לתופעות לוואי כמו גם השמנה?! אשמח לתשובך.

לד"ר הידש המשך ד"ר הידש שלום שוב, הייתי רוצה להגיע אליך לאיבחון, איך ניתן?! אשמח לתשובתך.

כשיבוא לך...לקיים יחסי מין

למונה שלום, יתכן שמדובר בדיכאון וטוב עשית שפנית לרופא המשפחה כדי לבדוק ולשלול שאין מדובר במחלה גופנית, את גם יכולה לשאול אותו לגבי התרשמותו, האם מדובר במצב גופני או נפשי? בהמשך את יכולה להסתכל בתשובתי הקצרה ל"השואל", קצת למעלה ושם דנתי באפשרויות הטיפוליות. אענה לך על שתי שאלותיך המציקות לך. נכון שקיים מרכיב תורשתי בדיכאון אבל אין הכרח שהוא יעבור מאם לבת וכך הלאה, תורשה היא קצת טוטו-לפעמים תכונה מועברת בגנים לפעמים לא, באופן מקרי ביותר. דיכאון מטבעו הוא מצב חולף, גם אם ישנו משבר הוא יעבור ואת תחזרי לעצמך ותרגישי טוב, אין מדובר בהפרעה לכל החיים. הטיפול (מכל סוג שהוא ), מקצר את משך הדיכאון, מקטין את הסבל וגם עוזר שהירידה לא תהיה קשה יותר. שיהיה רק טוב, דר' גיורא הידש

שלום ד"ר הידש אני מודה לך על תשובתך. אבל די קשה למצוא פסיכיאטר טוב אלא על פי המלצות בלבד. (לא קיבלתי תשובה ממך) איך ניתן אם בכלל להגיע אליך לאיבחון?! אודה מאוד על תשובתך.

הי מונה לא סיפרת מה היו תוצאות הבדיקות. האם הם העלו בעיה מסוימת? תראי, דיכאון יש בו מרכיב גנטי ונראה שבמשפחתך זה אכן עבר בתורשה לכן אולי זה צריך להדליק נורה אדומה. מצד שני, היתכן שמרוב הפחד ובדיוק בגלל החששות את חווה את אותם סימפטומים? כלומר שהנבואה במקרה שלך מגשימה את עצמה? יתכן אולי שהעיסוק המופרז בנושא והדאגה הרבה לאם גם לי....גורמת לך לחוש את מה שאת חשה

אריאל שלום, ראשית תודה על התעניינותך. התחושות הקשות לא החלו מכך שמאד מפחיד אותי המחלה התורשתית במשפחה אלא שלפני כ-3 חודשים התחלתי להרגיש עצב נוראי ודכאון ופחד עד כדי שיתוק ובמשך הזמן כשזה לא עבר לי התחלתי לחשוב שיתכן שיש כאן סיפור תורשתי. ואכן נדלקה אצלי נורה אדומה!!!!! ...והמחשבות הובילו אותי לנושא התורשתי נכון שעכשיו אני במין מעגל כזה של אולי גם אני חולה בדכאון ולא בגלל מצב תקופתי אלא בגלל התורשה. מה שלא ברור לי שלכל רופא אחר כבר הייתי קובעת תור אולם לרופא פסיכיאטר יש לי הסתייגות/פחד (שלא אפול על "שרלתנים" ומי יודע מה? או שלא ידביקו לי תווית וכד') אשמח להתייעץ איתך בנושא.