מצב נפשי

דיון מתוך פורום  פסיכיאטריה

18/01/2003 | 20:22 | מאת: -עמית

אני שרוייה באופן תמידי בחוסר שקט, עושה הכל מהר, תמיד נדמה לי שלא עושה מספיק, קשה לי לשבת בשקט ולשוחח שיחה נעימה ושקטה ולדעת להקשיב וכתוצאה מזה אני מושכת באף כל הזמן שואלים אותי האם את מקוררת. מצב זה מפריע לי מאוד למהלך תקין של החיים למרות שאני מתפקדת כרגיל ויותר מזה. כאשר אני שוכבת אני מעט נרגעת. בחוסר ברירה הלכתי לפסיכאטר והנ"ל נתן לי סרוקסט אני לוקחת את הכדור עכשיו בשעות הבוקר. קודם לכן לקחתי ללילה בתוספת כדור וליום. לקחתי ע"פ הוראת הרופא וליום בצהרים ואחד לפני השינה + הסרוקסט ואני עדיין שרוייה בחוסר שקט למרות לדעתי הסרוקסט עזר מעט אולי בדיכאון קל. הפסקתי לקחת וליום כדי לא להתמכר. שאלתי האם נתקלת במקרה דומה של טיק מסוג זה שנובע מחוסר שקט והאם לדעתך הסרוקסט עשוי לעזור אני לוקחת אותו כבר שלושה חודשים. שאלה נוספת האם אתה יודע מנסיונך האם יש משהו ספציפי לטיק מסוג זה? אני בת 53 נשואה + 2

לקריאה נוספת והעמקה
18/01/2003 | 22:06 | מאת:

לעמית שלום, קשה לי לענות תשובה עניינית מפני שחסרים לי פרטים רבים כדי שאוכל לענות באופן אישי. השאלה הראשונה שחסרה לי האם חוסר השקט הופיע לאחרונה או שאת מכירה את עצמך עם חוסר השקט הזה כל השנים? גם לא ברור לי למה הכוונה בטיק? המשיכה באף? אנא הסבירי את עצמך. סרוקסט יכול להועיל ולהקל על חרדות, אחרי שלושה חודשים של נטילה בהחלט צריכים כבר להרגיש את השפעתו בצורה ברורה וצריך להיות שיפור, זה הזמן גם להוריד בהדרגה את הוואליום. במידה ואין שיפור משמעותי יש לחזור לפסיכיאטר ולשקול את החלפת הסרוקסט שיהיה רק טוב, דר' גיורא הידש

18/01/2003 | 22:42 | מאת: עמית

ראשית הרבה תודה על תשובתך המהירהץ ובכן, אי השקט הפנימי שאני חשה הוא הרבה שנים, בשלוש השנים האחרונות הוחמר. הטיק הוא: אני מושכת באף כמו שמכניסים לחה פנימה כמו בצינון, אך ללא הפסקה וכל שאני חשה כל סוג של לחץ התופעה מחמירה ומאוד מפריעה לחיי ולחיי הסובבים אותי (אפילו שיחה פשוטה להסביר משהו אני כל כך רוצה שיבינו ואז חשה שוב בלחץ ומסיימת מהר את השיחה כי המשיכות מפריעות מאוד). הלכתי שוב לפסיכיאטר הוא אמר להעלות את המינון לשני כדורים ביום לא הצלחתי לצרוך מינון גבוה, היות והכדור גורם לערנות מוגברת ולא ישנתי בלילה בעצם אני זקוקה למשהו שירגיע. חזרתי אליו ושאלתי האם יש משהו אחר לחוסר שקט והתשובה היתה שלילית מוחלת הרופא אמר שאין היום בשוק התרופות תרופה יותר טובה לסרוקסט והוא אינו מוכן לוותר אבל הוריד אותי בחזרה לכדור אחד. אנא עצתך תודה מראש.

18/01/2003 | 22:59 | מאת: לדר" גיורא

אמי במצב כנל" חלילנ לא עם טרפות ולא צרחכה פסיכיאטר תימד מצווה עלי כועסת צועקת מאשימה מחפשת רק את הביקורת בחיים וללא סוף מקללת ומצווה יא גם בעלת 2 ילדות בנות 10 ו 17 ואנו מתוסכלות מיחסה אליה יש אהבה רבה ביניניו או שהיא מבקשת אבל נישוקי וליטופי ומתנהגת בקטנוניות יתר שנסרקה וגו או שעושה קול של הקאה בצחוק באמצע היום בביתצוגו ומצד שני כל היום מהבוקר עד הלילה מנקה גם שניק אך היא אמא זהב בת 44 מנקה קונה אוהבת וגו עוזרת בעיקר ומלאת חום ואהבה לאחרונה נמאס לי מהיס בזה נורא מה עושים? ירדנה

18/01/2003 | 23:12 | מאת:

לירדנה שלום, שומעים ממכתבך עד כמה את נרגשת, קיימת בעיה ויתכן מאוד שהבעיה בעיקרה של אמך, לכן חייבים ליזום שינוי. אם את בת ה 17, אם הבנתי נכון אז כדאי להתייעץ ולדבר עם עוד מבוגר, כמובן שאביך הוא המועמד הראשון ולשאול אותו כיצד הוא רואה את הדברים ואולי כדאי שתגיעו לשיחות משותפות משפחתיות כדי לשפר את האוירה ואת המצב בבית. בטוח שאת סובלת אבל אני חושב שכולם סובלים. לכן כדאי להעלות את הנושא של שינוי האוירה ובטח קודם כל "הורדת הלחץ מהילדים" הם לא צריכים לסבול. ביי דר' גיורא הידש