דניאל

השבוע שלא בחכמה אולי התעמתתתתי במקום עבודה בצורה די תקפנית. גם אם הצדק היה עמי לא הרווחתי דבר מההתמהלות שלי מול המערכת. תגובותי באו \.הושפעו ממקום רגשי ולא נראו די הצורך. בנוסף לכך, לאחר הגשת מועמדות לתפקיד במסגרת מכרז ממשלתי, לא אפשרו לי אפילו להכנס לועדת קבלה בשל פגם טכני " לכאורה ". כך אבדה התקווה להחליף מקום עבודה ומצאתי את עצמי ממשיך באותו תפקיד ויותר מסובסך מהעבר. אתמול נבדקתי בבית לוינשטיין. מצד אחד ככל הנראה לא אזדקק לניתוח בעמוד השרדה, אבל הרופא העריך שהמצב אליו נקלעתי היווה טריגר לPTS הומלץ על המשך בירור (באשפוז) סביב עניין הנוירולוגי משאינו מתאפשר לי בינתיים.וכן על טיפול בהפנוזה, החלפת כדורים קסנקס באחרים ועל טיפול נפשי ממושך ואינטנסיבי. הייתי בשוק , הרגשתי שאני עובר מהמחלקה האורתופדית למחלקה הסגורה. מזועזע, מדוכא וחרד. אין לי כסף כעת לטיפול נפשי פרטי ממושך אבל בעיקר התיוג עורר בי הרבה חרדה ודכאון. ברור לי שאתארגן בסופו של דבר אבל אני בשוק. האם אין קיצורי דרך ? אגב האבחון לא הסתדר לי עם הרגשתי הטובה לפני מספר ימים בלבד.

לדניאל שלום, איני בטוח שזה הזמן להחליף מקום עבודה אם אתה עומד בפני אשפוז וברור נאורולוגי ואולי ניתוח? בכל אופן ישנה בעיה והרגזנות היא חלק מהבעיה הנפשית. אני שמח שאתה מרגיש טוב יותר אבל עזוב את הסטיגמות והתגים. רוצים לעזור לך עם טיפול פסיכולוגי, אולי מספיק במינונים קטנים ולא הכל בצורה אינטנסיבית אבל בסך הכל רוצים לעזור. אז תיקח את זה לאט ותתקדם ותרגיש יותר טוב. בסך הכל אני מאמין שהכוונה היא טובה.... תמשיך לשמור על קשר ביי הידש