מה לעשות?

שלום ד"ר הידש רציתי להתייעץ איתך לגבי טיפול תרופתי אנטי דיכאוני. אני בחורה בת 26 בטיפול פסיכולוגי מספר שנים. בעקבות הטיפול הפסיכולוגי גיליתי שאני בכלל לא טיפוס שמח וטוב לב אלא טיפוס דכאוני עם הרבה כאב לב. מאז חודש אוגוסט אני מנסה לראשונה טיפול תרופתי אנטי דכאוני: בחודש הראשון קיבלתי 50 מ"ג לוסטרל (ללא הטבה) ובהמשך המינון הועלה ל 100 מ"ג. במינון החדש חלה הטבה משמעותית ומעט מאיכות חיי שהיתה לי מזמן שבה אליי. אך מזה כחודש וחצי, אותה הטבה נעלמה והתחושות הרעות חזרו. הפסיכיאטרית המטפלת הוסיפה לי 4 מ"ג אדרונקס ואין הטבה. בימים האחרונים יש אפילו החמרה עד כדי מחשבות אובדניות. הפסיכולוגית שלי דיברה עם הפסיכיאטרית והן הסכימו ביניהן שיש להלחיף את התרופות, כנראה לאפקסור. משום מה אני חוששת מאד ובעצם מוצאת את עצמי נמנעת מללכת לפסיכיאטרית לשינוי התרופה. כשאני מנסה לברר מדוע, אני סבורה שאולי "נקשרתי" ללוסטרל, שכן עזר לתקופה, ואני מפחדת להתחיל הכל מחדש. מהאדרונקס אין לי בעיה להפרד... מה דעתך? מודה לך מאד

היי לצערי שאלתך שכיחה ואינה נדירה. התרופות טובות ועוזרות אבל לעתים ישנו קושי להתאים תרופה לאדם מסויים. ועד שמוצאים את התרופה המתאימה לוקח זמן. צריך גם מזל וגם סבלנות בחיים. לדעתי טוב עושה הפסיכיאטרית שהיא מחפשת את התרופה שמתאימה לך בדיוק ולא "נדבקת" לתרופה אחת מסויימת ומתעקשת עליה. העובדה שהרגשת טוב עם לוסטרל מוכיחה לך שהדברים יכולים להיות בסדר, את עשויה להרגיש בטוב וחשוב לשמור על תקווה. אם כוס נשברת היא כבר לא תתחבר מחדש, עם דיכאון הדברים שונים, את בהחלט יכולה להרגיש שהכל בסדר עם מצב רוח טוב וכיף. לכן לדעתי המאמץ כדאי. אפקסור היא תרופה טובה, אני רגיל להשתמש בה די הרבה כיוון שהוכיחה את עצמה. יתרונה הגדול שהיא עובדת על שני חומרים במוח הקשורים לדיכאון על הסרוטונין ונוראפינפרין. כלומר תוקפת את הדיכאון משני צדדים. כדאי לקוות ואפשר גם להתפלל שהאפקסור יתאים לך. ביי, שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש