התאבדות של מכר
דיון מתוך פורום פסיכיאטריה
אני מטופלת בציפרלקס כבר שנה ומצבי נפלא אתמול הייתי בהלוויה של מכר שתלה את עצמו. ההלויה היתה עצובה וקשה מאוד יש לציין שהבחור שהתאבד היה עלם צעיר בן 26 מאז אני מרגישה הרגשת מועקה כבדה ועצבות וזה לא עוזב אותי מזמן לא הרגשתי ככה מה לעשות?
אני ממש ממש ממש מבין את ההרגשה הקשה. אולי את יכולה לנסות לחשוב שהוא אולי עשה את מה שהיה חייב לעשות,אולי לא היתה לו ברירה.אפילו אם זה לא בדיוק נכון-אבל אין מה לעשות יש רגעים שאנשים מתקרבים לקצה ואם לא מושיתים להם יד אז הם מאבדים את האחיזה בחיים.יש לי הרגשה וגם אומרים זאת הרופאים ואחרים שזה דבר "מדבק" כך שאולי עדיף כמה שניתן להדחיק זאת.לפחות זה מה שאני הייתי עושה. מאחל לך רק טוב וטוב.בי.
א. תודה לך על העידוד ב. יכול להיות שאתה צודק האמת שאני מנסה לא לחשוב למרות שזה קשה ג. אני מנסה לנחם שבאמת היה לו קשה כי גיליתי שהוא ניסה להתאבד 3 פעמים במהלך השנים האחרונות ד. אבל עדיין זה קשה כי כנראה שלא היה מישהו שיכל להושיט לו יד ובגלל זה זה מאוד קשה לקבל את ההתאבדות שלו, הוא רצה לחיות אבל תמיד דברים לא הסתדרו וכל הזמן הוא חיכה לסימן טוב שיקרה לו משהו טוב זה לא שהוא סבל מדיכאון קשה הוא פשוט היה מתוסכל!!!! והמשפחה הקרובה שלו ידעו על ניסיונותיו להתאבדות. חבל שלא אישפזו אותו או משהו לא יודעת. בכל מקרה למיטב ידיעתי הוא כן היה מטופל בתרופות. לסיכום זאת טרגדיה קשה וכואבת
לשולה שלום לא כדאי לך להיות לבד בתקופה זו. התקופה הזו לא נעימה ואני מבינה אותך. כדאי לך להיות עם חברים או עם משפחה.
היה לי גם מכר. מקסים. הכרתי אתו מאז שהיה בן 26. מעל ל7 שנים. הוא היה במצוקה ואני הייתי עסוקה ניסיתי להתרכז במשהו.הבטחתי שאני אבוא והתכוונתי לבוא למחרת וזה היה מאוחר מדי. אני גם אשמה וגם לא אשמה. זה לא עוזב אותי טאני מתגעגעת אליו. מה לעשות?
