לכולם

שלום, שמחתי לקרוא את כל הדברים הטובים והאיחולים הרבים ובעיקר הרגשתי את האהבה שאתם מחזירים לי. רק כדי להסיר ספק, לא קרה שום דבר אשר גרם לפרישתי, פשוט אחרי ארבע וחצי שנים המחוייבות די הכריעה אותי, והאנרגיות קצת נגמרו. הרגשתי שאני כבר מגיע למחשב בלי מספיק כוחות ואתם כבר מכירים אותי שקשה לי לזייף. כך גם בימים האחרונים, איני מרגיש שיש לי את הכוחות לענות לשאלות, "כאלו הכל כרגיל". עם השואלים והפונים הסליחה, פשוט מדי קשה לי לענות על השאלות כעת. אני מקווה שהנהלת דוקטורס תמצא מחליף מהר ככול האפשר. באמת שאני אוהב את הפורום ואת המשתתפים, בתחילת הדרך חשבתי שאני יודע עד כמה פורום כזה חשוב לאנשים הסובלים מקשיים רגשיים, חשיבות הבמה והמקום הפתיעה אף אותי. אני רוצה להודות לכל האנשים היקרים שהלכו איתי גם באופן אישי, אולי אשכח משהו ואיתו הסליחה, אבל עדיף כך מאשר להשאיר את הדברים פתוחים. קודם כל לתמי שתמיד ידעה להוסיף ולתת לעצמה לכולנו, תמי-עדיין שמורים אצלי שירים שלך ששלחת לי שאהיה לך גיבוי.... ואני שומר אותם היטב. לדור- אשר תמיד נמצא כאן, אני חושב שכל יום, ותמיד יכולתי לסמוך עליו שיעבור כאן לפני ויתן את התשובה הנכונה-תודה לך על כל האנרגיה שהשקעת כאן. למיכאל שיודע לתת לעצמו ואני חושב שמיד התחלנו כולנו לאהוב אותו ואת חוכמתו. לאמא רחוקה שהייתה גם קצת האמא של הפורום.... לצד האבא. כמובן שדורון שתמיד הוסיף ותרם כאשר הגיע לפורום למשהי ולמשהי 1, ששומרת על האנונימיות שלה אבל תמיד מעודדת ומתעודדת. למיכל ואפרת, אורלי ונעמה, יוסי וענבל שיבא וניר המצטרף החדש. כולכם נעמתם לי מאוד, וגם עזרתם לי ולשואלים הרבים. ישנם עוד רבים שהיו איתנו בפרקי זמן שונים, מהותיקים הראשונים ורבים באמצע. לא אזכיר את שמותיהם כי בודאי אשכח משהו, אבל יש לכם מקום חם בליבי. אני כבר מתגעגע, ובודאי שאכנס לראות מה שלום כולם. אני בטוח שהפרישה שלי היא זמנית, אבל יקח זמן עד שאחליט לחזור למחוייבות של ניהול פורום. אבל אין ספק שבכוונתי לחזור אחרי מנוחה והתרעננות. שלכם תמיד גיורא הידש

כשנגמרות האנרגיות... הידש היקר מכירה היטב את תחושת סוף הכוחות. כאילו צריך כבר שבת. כל כך הרבה מצוקות מתח וקשיים יש עכשיו בארץ. וכל כך הרבה סבל הולך ונחשף, כמו היה איזה סף של כאב שאנחנו יכולים לשאת, והוא נגמר. מה אגיד לך? קשה לתת תשובות על תרופות כל הזמן. ומעייף להכנס לכאן כל יום או יומיים, במשך תקופה כל כך ארוכה, ולתת מענה לכל כך הרבה אנשים. אני מניחה שאפשר למצוא מענה גם במקומות אחרים, לגבי טיפול תרופתי. אבל את הפורום החברתי שנוצר כאן, הרבה בזכות אישיותך החמה והמקבלת, אי אפשר להחליף בפורום אחר. תנוח, הידש, תתנתק קצת מהמחשב. איש לא יוכל להכנס לנעליך הגדולות, אבל לתת מענה לשאלות יוכלו גם אנשים אחרים. ואנחנו עוד נהיה כאן, נחכה לך, שתחזור... באהבה תמי.

לד"ר הידש, היית פסיכיאטר חם, אנושי וזמין ולא מנוכר או מתנשא. אני נהנתי לגלוש בפורום ולהיות לך לעזר ולתועלת. השחיקה שלך מהתפקיד הזה טבעית ומובנת לגמרי. למעשה, הופתעתי שהצלחת להמשיך כ"כ הרבה זמן. עכשיו תוכל להשקיע זמן ואנרגיה בדברים אחרים שאתה אוהב. נשמח לפגוש אותך ברשת אחרי שתחזור מתקופת המנוחה וההתרעננות. בברכה, דור.