האם ניתן לשנות גבר בן 31!?-דחוף!

שלום רב! שמי רובי ואני בת 21. נישאתי לפני כשנה וחצי לגבר הגדול ממני בכעשר שנים, בניגוד לדעת משפחתי. הבעיות שלנו החלו עוד לפני שהתחתנו: תמיד שאנחנו רבים גם אם ברור כשמש שהצדק איתי היא מטיל את האשמה עלי ורק אחרי ריב גדול הוא מודה בקושי רב ( רק אם צריך ממני משהו ) ופעמים רבות הוא לא מודה ופשוט אני אשמה ואני צריכה לבקש סליחה ולהבטיח שלא אשוב על זה שוב...כל הריבים שלנו הם סביב זה וכל פעם חוזר חלילה ואני יודעת כשיהיו לנו ילדים הם יפתחו אותו דפוס התנהגות. רציתי להתגרש לפני כשבועיים אך חמי התערב ולא נתן לי לפעול. האם ניתן לשנות אותו או להרים ידיים ולהתגרש פעם ולתמיד? אודה לך אם תענה בדחיפות.(כל העתיד שלי מוטל על הכף) תודה רבה.

לרובי שלום, לצערי אתם עוברים תהליך אשר קורה אצל זוגות רבים הקשורים בלשון עממית "באגו" של כל אחד, ואת יודעת שהאגו של הגבר הישראלי מאוד רגיש....במילים אחרות קוראים למריבות אלו מי למעלה ומי למטה. בשפה יותר יפה מדובר על דפוסי ההתנהגות והתקשורת כאשר בני הזוג נמצאים ביחד ובונים ביחד תא משפחתי. הצעתי היא שלפני שמפרקים את החבילה ולפני שמביאים ילדים כדאי מאוד ללכת לטיפול זוגי אשר מכוון בדיוק לנקודות אלו, טיפול זוגי יכול לשפר את התקשורת ביניכם ולשפר את איכות החיים. בהצלחה, ובאמת עדיף עכשיו דר' גיורא הידש

אני מודה לך על ההתייחסות. אבל לא סיפרתי לך עד כמה קשה המצב... לפני יומיים, הרכב היה אצלי והוא ביקש שאבוא לאסוף אותו ב6:15 במקום עבודתו ( באגד- הוא נהג) ויום לפני כן סיכמנו שאחרי עבודתו נלך לטייל, כמה שעות לפני סיום העבודה הוא רצה שנלך להורים ( לא משנה של מי כי ההורים שלנו גרים באותו אזור) . לפני שיצאתי לקראתו הייתי אצל אחותי והיא ביקשה שאקפיץ את אחייניתי לסביבה הקרובה, דבר שלא לקח המון זמן. ותוך כיד הנסיעה ביקשתי ממנה שתודיע לבעלי שאאחר בכמה דקות. הגעתי לשם באיחור של כ-5ד'. הוא לא היה שם ונאלצתי לחכות לו. אחרי שהוא היגיע הוא התחיל לחפש תרוצים לריב איתי וכהרגלו התחיל לשפוט ולהשים אותי מבלי לשאול מה קרה באמת... אחרי נסיעה של כ-10 ד' לכיוון ההורים הוא אמר שאני משגעת אותו ולמה אני לא שואלת אותו לאן נוסעים ברמזור של הכביש הראשי הוא ביקש שאפנה שמאלה ועוד לפני שהספקתי "לשים על ניוטרל" ולעצור הוא כיבה את האוטו והוציא את המפתחות שלי וזרק אותם, בטענה שלא יתן לי עוד לנהוג... אני מאז לא מדברת איתו, זרקתי אותו מהחדר הזוגי בכח (נעלתי את הדלת) והוא ניסה לשבור את הדלת עד שאמרתי לו שאזמין לו משטרה אם הוא ישבור את הדלת כבר יומיים שהוא ישן בחדר השני, שנינו לא מוציאים הגה. ואתמול בלילה שאלתי אותו אם הוא רוצה ללבן את העיניינים ושאסביר לו מה לא בסדר והוא... תפס את עצמו כאילו אני לא בסדר ואמר בציניות "אין מה לדבר איתך" דבר שגרם לי לבכות כי בכל זאת השפלתי את עצמי... איך אני יכולה להביא אותו לטיפול פסיכולוגי או/ו זוגי? והאם עדיין אתה ממליץ זאת?