חג שמח

דיון מתוך פורום  פסיכיאטריה

02/04/2007 | 01:36 | מאת: תמימי

שיהיה לכולנו חג שמח. חג של יציאה אמיתית מעבדות לחירות, מסבל לאור ולשמחה. חג שמח גם להידש בחופשתו, ותודה על כל העזרה. ולכל הקבועים והתורמים, לדור- כמה טוב שבסוף החלטת להשאר לשיבא- את רואה שאני כאן... לאמא רחוקה למיכאל שפרש אבל אולי קורא, ולראומה שגם מזמן לא הגיעה ואת מי שכחתי? מירי2 נשמה.. וכל שאר האנשים המופלאים שהכרתי כאן בפורום. חג שמח, באמת שלכם תמי.

02/04/2007 | 07:39 | מאת: מיכל

היי לכל חברי הפורום היקרים- הוותיקים והחדשים. חג שמח אושר, בריאות והצלחה לכולם... באהבה מיכל

02/04/2007 | 10:36 | מאת: דור

חג שמח לכל משתתפי הפורום חירות, אושר ועושר לכולם וכמובן בריאות שלכם, דור.

02/04/2007 | 23:45 | מאת: שיבא

לדור המקסים, העיצות שלך לקחת תרופות מאוד עזרו לי בחיים. להשלים עם המחלה שלי. תודה לך ולתמימי שנתנה היבט רגשי יותר, כמו אימא טובה. ולך הידש, שממיין יפה את המילים שלנו, גם כשאין לנו מצב רוח, כשאנחנו בדכאונות, במניות ובשאר ירקות של החיים. תודה שאתה עושה את עבודתך נאמנה. חג שמח גם למיכאל וראומה, שחסרים לי פה. שלכם שיבא

03/04/2007 | 08:43 | מאת: תמימי

תודה שיבא ומירי2 על המילים החמות והמרגשות. אני חושבת שהפורום הוא בשבילי מקום להגדה של פסח האישית שלי. ליציאת מצריים שלי- מהארון, מההסתרה, למקום בו יכולתי לספר את הסיפור הכואב בלי שאנשים נבהלו או ברחו ממני. קשות הן החוויות הפסיכיאטריות כי לא כל בני האדם חווים אותם, וכשמדובר בחוויות השונות מהנורמה, יש הרבה פחד ודחייה. מקום כמו הפורום הזה הוא מקום שונה, כי בו רובנו ככולנו מבינים על מה מדובר. מכירים את החוויה של להשתגע, כשהעולם הפנימי מתערבב לו עם החיצוני, ושוב לא כל כך ברור מה עובדה ומה תחושה, מה בפנים ומה בחוץ. מכירים את החוויות הקשות של הדיכאון- של המוות הפנימי, של הריקנות, של העדר תשוקות ושאיפות, של רצון להעלם ולא להיות יותר קיימים. מכירים את ההתמודדות היום יומית עם המחלות והקשיים, את השימוש בתרופות שהרבה פעמים לא מצליח, וכשכן את ההקלה הגדולה שהן מביאות לחים. מכירים את המצריים הזה, שנקרא בעיות פסיכיאטריות. את התיוג, את הבושה, את ההשפלה, את הבילבול והייאוש. ומכירים גם את ההתמודדות, הצמיחה, וההצלחות הקטנות של החיים. הבאת ילדים לעולם, עם כל האחריות והאשמה הכרוכה בגידולם. יצירת קשר עם אנשים, למרות חוסר הביטחון, למרות הכאב, למרות הדחיות של העבר. יציאה החוצה, לטיול, לחוג, לעולם. כל צעד קטן הוא צעד של ניצחון, יציאת מצריים קטנה אחת בשרשרת הסבל והמכאוב. בכל דור ודור חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים. וכל המרבה לספר ביציאת מצריים הרי זה משובח. ולכל אחד ההגדה שלו לפסח. יציאת המצריים האישית שלו. הנצחונות הקטנים שלו. והרוח האנושית חזקה ואיתנה יותר מכל בעייה כימית או פסיכולוגית. שיהיה לכולנו חג של חירות פנימית ושיחרור מכבלים פנימיים וממיצרים נפשיים באהבה תמי.

02/04/2007 | 22:56 | מאת: מירי 2

תמי מתוקה, וכל הפורום החשוב הזה חג שמח לך, לכולכם. חג שמח לד"ר הידש חג שמח לדור לכל האנשים שפונים, שמבקשים עזרה לאנשים הסובלים שפותחים את ליבם באומץ כאן, שעוזרים אחד לשני, שתומכים. אנחנו יחד כאן גדלים ולומדים אחד מהשני קוראים, מזדהים עם כאב של אדם אחר. לעיתים אפשר לענות, לפעמים ניתן רק להחריש, לחבב מרחוק. תמי יקרה - את מתנה גדולה לפורום ולי באופן אישי. חג שמח! מירי 2

02/04/2007 | 23:41 | מאת: שיבא

תמימי המקסימה, חג שמח גם לך, איך הייתי מתקדמת בחיים בלעדייך? את והידש ודור , גם חברים שלי. מאחלת לך חג פסח שמח וכשר, ללא חמץ ובערות. לעצמי ,אאחל שלוות נפש ולדור אאחל שימשיך לעזור פה לכולם. שלך, בברכת שלום שיבא

03/04/2007 | 00:15 | מאת: מישהי

03/04/2007 | 18:50 | מאת: אמא רחוקה

אמרתם כבר את כל הברכות אז באמת חג שמח

03/04/2007 | 19:03 | מאת: תמימי

רציתי להגיד שאנחנו נוסעים לארבעה ימי טיול באזור מצפה רמון. נחזור במוצאי שבת. בינתיים, חג שמח לכולם תמי.