בבקשה לקרוא (ד"א,אחלה פורום) דיכאון עמוק

שלום לכל האנשים המופלאים כאן,קראתי וכל כך הזדהתי לעומק עם כל הסיפטומים המאפיינים דיכאון (ניתוק מחיי חברה,ירידה בחוסר הביטחון,אי יכולת לשמוח ,לצחוק,לחייך,לא מסוגל להנות ממוזיקה כלל,לא מסוגל לקום בבוקר,הרגשת ריקנות,לא מסוגל להסתכל על עצמי במראה וכד') אי לכך אשמח לקבל את דעתכם/המלצתכם לסוגיה שבה אני נמצא והאם זה לגיטימי שאהיה שרויי בדיכאון נוכח העובדות הנ"ל.. אז ככה בשנתיים האחרונות איבדתי את כל רמת החיים שהגעתי אליה כדלקמן: איבדתי עבודה יקרה לי,בית ואפילו נישואיןלמצב הנ"ל הגעתי מתוך השפעה ישירה כתוצאה ממעשים שלי .אין אני מאשים אף אחד ,רק את עצמי. כיום או יותר נכון לפני כחצי שנה הכל "נחת" עליי כענן שחור ומאז אני מיתרחק ומנתק קשרים עם חבריי בכלל ומחיי חברה בפרט,הגעתי למצב שכל יום בו אני מתעורר אני מרגיש כאילו אני קם לתוך סיוט כאילו אני חי חלום רע שלא נגמר. יש לציין שאני מודע לכך שאני נמצא בקטגוריה מסויימת של דיכאון..אך יחד עם זאת אני כל הזמן אומר לעצמי כי ברגע שאתחיל לעבוד אוכל לבנות את עצמי ואת רמת החיים ובכך הכל יעבור...האם לדעתכם אני אוכל באמת לצאת מהמצב הזה ( במידה וברגע שאמצא עבודה,ונניח שאכן אחזור לחיי שיגרה) כפי שאני מקווה כי רק המחשבה על למצוא עבודה משמחת אותי...או שיש סיבה לדאגה ולרוץ לטיפול לפני שהמצב יחמיר...??..

למחפש את האור אני מאמינה גדולה בכוח של שיגרה וחזרה לעבודה כסוכנים של בריאות נפשית ויציאה ממשברים. מהדכאונות שלי עצמי יצאתי הרבה ובעיקר בזכות התיפקוד. הבריאות הנפשית שלנו מושפעת מיכולתינו לאהוב, לעבוד וליצור. ברגע שיש חסימות בתחומי חיים אלה, בוודאי שיש ירידה באנרגייה, המתבטאת בדיכאון. כל כך קל בעולמינו המערבי ליפול לתוך סיפמטומים של דיכאון. אנשים עסוקים שמוקפים בחברה ובעשייה אינם יכולים להגיע לזה, לדיכאון- פשוט אין זמן... בתקופות מלחמה וצורך עז לתפקד- לא חולים בדיכאון. הדיכאון פורח בזמן של הפסקה, המביאה לריקנות, בדידות וסימפטומים של דיכטון ומצוקה. מאחלת לך שתמצא את האור שלך, במהרה שבת שלום תמי.

הייתי מצרפת לדיעתה של תמי המתוקה ,עוד מילה- ראיה עמוקה על למה אתה בדיכאון? מה הסיבות? מתי זה מגיע? למה זה תוקע? ראיה פסיכואנליטית יותר, נראית לי גם לעניין בבואך לנסות ולתת פתרון ארוך טווח. אני , כאדם תבוני שמחפשת תמיד משמעויות והסברים, לא הייתי מוותרת כל כך מהר על בחינה מדוקדקת יותר של ההיסטוריה שלך, מציאת דפוסים ונושאים שגורמים לך להיתקע, ולנסות לחשוב עליהם בצורה נוספת ומעמיקה שלך שיבא

למחפש שלום! נראה כי בשלב ראשון יש סיבה טובה ללכת לטיפול, אולי לשיחות. שאלת על לגיטימציה לדיכאון הזה, תראה, אתה מתאר מצב משברי שאין אדם שעובר אותו חלק וקל. כל אחד יגיב למצב של אובדן מקום עבודה, ופרידה או גירושין, בדכאון ברמה זו או אחרת. ודאי שרמת חיים שיורדת עקב אובדן העבודה תחזק את אותו יאוש וניתוק מהסביבה. התגובה היא כמעט נורמאלית.... יחד עם זאת מדוע להוסיף על הסבל? למה להתבוסס בבוץ לבד אם ניתן להעזר? הדיכאון עצמו מוריד את איכות החיים.אמנם ניתן ללמוד ממנו הרבה, הוא מורה רציני ביותר... רק שצריך להסתכל לו בעיניים. האם אתה הינך רמת החיים שלך? האם אתה הינך העבודה אשר איבדת? הנישואין שלך הינם אתה? משברים כאלה יכולים לעורר לשאלות והתבוננות עצמית. מתוך מודעות וכאב יש אפשרות לצמיחה רוחנית ומציאת הגרעין הפנימי שלך שלא תלוי בחיצוני. זהו אתגר רציני, ויחד עם זאת מאד עוזר לשוחח עם מטפל/ת איכותי ואמפאטי. מקווה שתמצא את הכח לצמוח. מירי 2