חרדים לבן
דיון מתוך פורום פסיכיאטריה
הבן בן 26 וחצי החל לחשוב ולשמוע דברים מוזרים לפני 5 חודשים . מצבו היה קשה מאוד, חוסר שינה, ומחשבות שליליות. מאחר שהוא נגד תרופות מגיל ילדות , מסרב לקבל כל טיפול אפילו תרופות להרגעה טבעיות. למרות שפנינו לפסיכאטר והציע טיפול תרופתי . אחרי שקרא תופעות הלוואי מסרב בכל תוקף. הוא מאמין בעצמו שהמצב יחלוף ובכוחות האמונה שלו. היום מצבו משתפר . האם יש סיכוי שיחזור כמו שהיה בזכות התמיכה והאהבה שהוא מקבל בבית???? הסיבה שהפסיק ללמוד מאחר שהתגייס במלחמת הלבנון ה 2 והפסיד חומר נכשל, וכל התחושות שלו החלו .אני כישלון, וכו'...
כוח נפשי (במיוחד כוח התודעה)יכול להפתיע בחוזקו ולנצח גם מצב נפשי קשה, אם לא מדובר במחלת נפש שניתן להתמודד איתה רק באמצעות כדורים. וכמובן- אין כמו תמיכה ואהבה לחזק תמיד. קורה שכתוצאה מסיבות שגרמו ללחצים נפשיים, מגיעים למצב הקשה של נפילה לתוך אפיזודה פסיכוטית (מחשבות-שווא ועוד) חד פעמית. לצערי התנסיתי בחוויה שכזו, כתוצאה מלחץ נפשי רב (מסיבות קונקרטיות וברורות) שבשיאו לא ישנתי רצוף כ48 שעות ללא אכילה,רק כמויות רבות של קפה וניקוטין. הגרוע לא פחות מכך היה האיבחון הרשלני שקבע שעלי ליטול כדורי הלידול למשך שנה(!), בטענה שהפסיכוזה תחזור. למזלי, אחרי כחודש של סיוט תחת התרופה, התעקשתי על הפסקת ההלידול, בהבטחה לרופאה ולסובבים (הדואגים) שאם הפסיכוזה תחזור אקח את התרופה. כמו שידעתי בתוכי, הפסיכוזה לא חזרה, אבל אחרי חוויית ההלידול לקיתי בדכאון קליני. אני חושבת שאם בנכם מתעקש על כוחו, ייתכן והוא מרגיש שביכולתו לנסות להתמודד עם מצבו בכוח המחשבה והתודעה, תחושת "השליטה במצב" היא כשלעצמה מבריאה ומחזקת מאד. תפקידם של התומכים סביבו הוא להאמין בכוחו, (גם אם תהליך ההתאוששות לוקח זמן) ובמקביל (כמובן) להיווכח שאמנם השליטה קיימת ושאין סימפטומים של פסיכוזה. {}
שלום רב לא מאמין שמחלתו של בנכם תעבור מעצמה. האם מדובר בסכיזופרניה? לעיתים צריך לחכות דווקא שמצבו ידרדר עוד יותר ואז ניתן להוציא הוראה של אישפוז כפוי. אפשרות אחרת- לדרוש ממנו להגיע לאישפוז מרצון לצורך איבחון וכתנאי שלכם להמשך מתן התמיכה שאתם נותנים לו כיום. לסיכום, רצוי שהתמיכה שלכם בילד תהיה מותנית בנכונות שלו להגיע לאיבחון ולקבל על עצמו טיפול פסיכיאטרי. בברכה
שלום לך אתם אומרים שמצבו השתפר , במה בדיוק , הוא הפסיק לשמוע קולות ,הוא חוזר לאט לאט לתפקוד רגיל. הלואי שזה באמת משתפר, אבל אני מציעה יד על הדופק ,לפעמים שקט מעיד על סערה האם הוא הולך לטיפול פסיכולוגי? אם כן תתיעצו עם המטפל. אני האופן אישי לא לוקחת אפילו כדור לכאב ראש ,וכך גידלתי את ילדי, אבל הבת שלי כן לוקחת כדורים ששיפרו את מצבה פלאים, וגם היא טענה שחינכתי לא לקחת כדורים. ואיך אמרו חזל לכל כלל יוצא מן הכלל!!! בכל אופן תשמרו עליו ,מנסיוני המר, שקט הוא חשוד .
לטוטו תודה למשיבים ואמנם האפשרות להבראה מלאה קיימת אבל היא לא גבוהה, הייתי ממליץ על טיפול פסיכולוגי ואולי הפסיכולוג יכול גם לקדם אותו וגם להסביר את הטיפול התרופתי. כל טוב דר' גיורא הידש
