קיצוצים בתקני פסיכיאטרים בכללית
דיון מתוך פורום פסיכיאטריה
האם עוד מישהו כאן מבוטח בכללית במסגרת בריאות הנפש? האם אתם עדים, לכרסום הזוחל, שהולך מול עינינו, בכוח אדם רפואי במרפאות הקהילה לברה"נ של "הכללית", יש כאן עוד מישהו בפורום, שמקבל טיפול בקהילה, במרפאת רמת חן בתל אביב? אתם יודעים, כמה משרות של רופאים, הורידו, כמה משרות הם "דלת מסתובבת" שהרופא מתחלף כל שנה או פחות. אתם יודעים שהודיעו לי, שיהיה ארבעה חודשים מעכשיו, שלא יהיה בכלל רופא מטפל למטופלים מהאיזור שלי? אז לך תרוץ אחרי הרופא התורן. לא רק, שהבריאות הנפשית והפיזית של מאות מתמודדים המטופלים ב"רמת חן" (כולל אנוכי), מוזנחים, לפי כל תקן של טיפול פסיכיאטרי של "אחזקה". אלא גם, שהכללית אמורה להיות מופקדת -- יחד עם שאר הקופות -- על הטיפול בנו, כאשר מוקדם או מאוחר, תיכנס הרפורמה הביטוחית לתוקף. לפי הבנתי, אמור להיות פיקוח כבר עכשיו, על מדיניות הכללית ושאר הקופות -- והיכן הפיקוח?
אליוט היקר המצב אכן קטסטרופלי, ולא רק בקופת חולים כללית. אני עובדת במרפאה של משרד הבריאות באשקלון- מרפאה פסיכיאטרית לילדים ולנוער. המרפאה נותנת שירות לאנשי אשקלון והסביבה, ויש לה שלוחות בקריית גת, בשדרות ובמקומות נוספים. אנחנו אמורים לתת שירות לאזור כמו שדרות המצוי במלחמה. ויחד עם זאת לא להזניח את תושבי אשקלון ואת הילדים ובני הנוער הסובלים מבעיות פסיכיאטריות פסיכולוגיות ומשפחתיות בבתי הספר ובבית. המצוקות רבות, העומס רב, והפסיכיאטרים מועטים כל כך. אצלינו במרפאה יש פסיכיאטרית אחת- שמנהלת את כל היחידה בעומס עצום, עוד פסיכיאטרית אחת בחצי משרה ועוד פסיכיאטרית נוספת במשרה מלאה. וזהו... עם כוח אדם כזה אנחנו אמורים לתת מענה לפניות חירום- נערות מתאבדות, נערים עצירים שמאיימים בהתאבדות, מצבי חירום וכן מצבים אקוטיים הזקוקים לטיפול ולהשגחה, למעקב תרופתי ולאיבחון מעמיק. איך אנחנו אמורים להצליח בכך, עם כוח אדם כל כך לא פרופורציונלי למציאות שלנו בשטח? שדרות במלחמה, ואין מי שיטפל שם בנוער ובילדים. אותי רוצים לשלוח לשם, אבל אני מלאה לגמרי בעבודה באשקלון. איפה העזרה לחלשים? איזו מן חברה אנחנו, המזניחה את הטיפול בציבור שאין לו כסף לשלם עבור פסיכיאטריה ופסיכולוגיה פרטית? איזו רפורמה בדיוק הולכת להיות לנו? לזרוק את הילדים החולים לרחובות? להזניח את תושבי שדרות המופצצים כבר כל כך הרבה זמן? לתת לחולי הנפש טיפול חפיף של 14 פגישות בשנה??? אני שואלת ואין לי את מי. ומצטרפת לכאב שעולה מדבריך אליוט. הלוואי ומשהו יזוז במדינה שלנו יום טוב תמי.
שמתי לב שתדירות הפגישות ירדה
