לד"ר הידש...
דיון מתוך פורום פסיכיאטריה
אומנם דנו בנושא זה קצת בעבר,אך כעת שבה הבעיה מחדש,והיא: שאני 'מתמכרת' בקלות לפורומים פסיכולוגיים ורפואיים ובכלל,ואני יכולה 'למרוח שעות' בגלישה בפורומים ו'ולבזבז' ימים שלמים,אם אין לי משהו הכרחי לעשות,וכשאיני גולשת אני מיד חושבת אם כבר הגיבו לדבריי או לא,ואם יש הודעה מעניינת חדשה בפורום (אפילו שלא קשורה כלל אליי),ואז לעיתים אני מחפשת הודעות ותשובות מעניינות. בעבר הייתי במצב כזה,והתנתקתי למספר חודשים,לאחר שהבנתי עד כמה היתי 'ממוכרת' לזה,אך רק בעזרת 'התרופה היעילה ביותר',שהיא טיול בחו"ל-וניתוק טוטאלי ממחשבים,שהשכיח ממני את הכל,דבר שלא אפשרי כעת. והבעיה שהיתה בעבר,והתחילה במידה מועטה גם כעת,היא שלפעמים אני מנסה לתמוך במשתתפים במצב-רוח מדוכדך,ותוך כדי כך,אני 'נסחפת' לתוך היאוש שלהם,וזה גרוע, כי אז גם איני עוזרת להם ובטח שלא לעצמי. ד"ר הידש - מה עושים במקרה כזה? מה אתה היית עושה? להפסיק לגלוש לגמרי איני רוצה,כי בכל-זאת - אני 'שואבת' תמיכה רבה מהפורומים? האם ה'התמכרות' לפורומים קשורה לעובדה שאני סובלת מOCD?
לשאול שאלות כאלו
החטא הראשון שאת נותנת לעצמך להתבטל רוב שעות היממה ומבלה מול האינטרנט במקום לתפקד כאחד האדם. החטא השני שאת מנסה עכשיו לקבל מעין טיפול בהתמכרות בתוך המדיה הזאת שהיא הבעיה שלך.
בסה"כ שאלתי שאלה שבאמת מציקה לי,ושניכם לא רק שלא התיימרתם להגיב לעיניין שעליו שאלתי,שזו בעיה אמיתית עבורי,אלא אתם בוחרים להקניט ו'לקטול' אותי בתשובותיכם,ולתת לי להרגיש עוד יותר רע ממה שממילא אני כבר מרגישה. חבל שאינכם מנסים באמת לעזור לי.... .
לדעתי ההתעסקות הרבה בפורומים זה סוג של אובססיה, אז כנראה שזה קשור לדפוסים של OCD. לדעתי את צריכה לנסות ולקזז את זמן שהייתך מול המחשב, פשוט להקציב זמן, ויחד עם זאת לנסות למצוא תעסוקות נוספות שימלאו אותך ואולי יצליחו קצת להשכיח את עניין הפורומים.
מישהי יקרה אינך היחידה המכורה... ויחד עם זאת, חשוב באמת להגביל את השימוש באינטרנט כך שלא יפגע בחיים חברתיים ומקצועיים לא ווירטואליים, וכדי שסערות הווירטואלי לא יפגעו בתפקוד השוטף... לא מאמינה בהתנזרות קיצונית. אבל כן במציאת נישה מתאימה יותר למחשב, כמו לטלוויזיה, כמו לכל פעילות ממכרת אחרת. ולגבי תמיכה- אני חושבת שבגדול זה בכלל לא רע לנצל את ההתמכרות לעזרה לאחרים, כי כל פעם שאנחנו עוזרים לאחר, אנחנו עוזרים גם לעצמנו... אז תרגישי טוב עם עצמך, מה שלא יהיה שבוע טוב תמי.
תודה על תגובותיכן התומכות (וחשוב לי מאוד שיובן שאני תומכת בכל תגובה וב'חופש הבעת הדיעה'),אך תגובותיכן גם היו ביחס לבעיה שדיברתי עליה וניסו לעזור וגם תמכו, ואני שמחה לשמוע שאולי התשובה שאקבל תעזור גם לאחרים; אך למרות שהיתי רוצה להתייחס יותר,איני מסוגלת כעת,קודם עקב חוסר זמן-היתי עסוקה כמעט במשך כל היום, וכעת עקב כך שמצב-רוחי שכבר זמן רב מדוכדך,'כמעט בשניה אחת' הפך למדוכדך הרבה יותר,אחרי שאחי חזר הביתה ומיד התחיל לריב איתי ו'העכיר' את מצב-רוחי,אני יודעת שזה לא קשור אך הריבים האלו פשוט 'מתישים' אותי ואחריהם אין לי כוח ו/או חשק לכלום. תודה, מישהי
אני מודה לך על תגובתך, אך יש משהו שכתבת שאיני מסכימה איתו וזה: "בכלל לא רע לנצל את ההתמכרות לעזרה לאחרים, כי כל פעם שאנחנו עוזרים לאחר, אנחנו עוזרים גם לעצמנו...",כי אצלי קרה מספר פעמים שיחד עם ה'עזרה' לאחרים,'נסחפתי' לתוך היאוש שלהם,ולא קלטתי באותו זמן למה הדכדוך שלי העמיק,אלא רק מאוחר יותר;לכן אולי במקרים מסויימים זה אף הזיק לי,למרות שאת ודקת שבחלק מהמקרים כשעוזרים לאחרים מרגישים גם מתוגמלים על כך(אתקן-תמיד מרגישים מתוגמלים,אך לפעמים נעשים עוד יותר מדוכדכים)אם לא מצליחים להפריד בין 'הסיפור שלנו' לבין הסיפור של המשתתף שכתב.