פסיכוזה- דרכי התמודדות בחברה בריאה

בגיל 20 התמודדתי לראשונה עם אפיזודה פסיכוטית אשר פרצה בהודו לאחר שימוש רב וממושך בסמים. לאחר שימוש בריספרדל אשר העלים את התופעות הקשות של הפסיכוזה, ניתן היה לומר כי חזרתי לחיים שפירים.. אך עדיין סבלתי מחוסר עניין בחיים, חוסר מוטיבציה, אובדן הריכוז והרגש. בנוסף לתופעות אלו (אשר הבנתי כי הן קשורות לתופעת ה"דיכאון הפסיכוטי") חוויתי תופעות פיזיולוגיות קשות לנערה מתבגרת, שכללו עלייה חדה במשקל (20 קילו בחודש וחצי), גודש וחלב בשד, עייפות וטשטוש. לאחר כחצי שנה הפסקתי על דעת עצמי את הכדורים והתחלתי משחקת עם המינונים ועם התרופות כתאוות נפשי, בד בבד השימוש בסמים הוגבר ואליו נוסף סם חדש ו"נהדר"- האלכוהול. השימוש נעשה בחלקו כחלק מחזרתי לחיים "נורמטייבים" אשר איפיינו אותי לפני פרוץ המחלה. אך לא היתה חזרה לחיים והאפיזודה פרצה בשנית לאחר כשלוש וחצי שנים, (כחודש אחורה מהיום). הפעם אושפזתי בכפייה והחלה הבנה והכרה כי אין מדובר באפיזודה אשר חלפה מן העולם, אלא מחלה כרונית שאיתה אצטרך להתמודד כנראה כל החיים. העובדה כי אין במשפחתי מחלות נפש, וכן העובדה כי מחלה זו פרצה לאחר שימוש אינטנסיבי בסמים, מעודדת אותי במחשבה כי איני דומה לשאר החולים במחלה ואם מפסיקה אני לחלוטין את השימוש בסמים אין סיבה שמחלה זו תפרוץ בשלישית. נכון להיום, כשבוע וחצי לאחר אישפוז של שבועיים וקצת, חרדה אני מהסימפטומים המלווים דווקא את הדיכאון לאחר האפיזודה. הקושי שלי בחזרה לחיי שיגרה גדול, ומאופיין בחוסר מוטיבציה לעבוד, חוסר ריכוז אשר בא לידי ביטוי בחוסר חשק ויכולת לגשת למשל לספרים או כתיבה, אשר היו ממלאים את זמני ביום-יום, נוסף לתופעות הדיכאון תופעת ההשמנה החוזרת (הפעם, בשל המודעות, העלתי רק 5 קילו בחודש הזה), וההרגשה הכללית כי שום דבר אינו יכול להקל על מצבי ועל תחושת הריקנות אשר מקננת בליבי. שאלתי הינה אפוא, איך חוזרים לחיים "רגילים" לאחר אפיזודה פסיכוטית? האם זה נמדד במוטיב הזמן, או על ידי תרופות נוספות אשר אצטרך להלעיט על גופי? (לאחר האפיזודה הראשונה נוסף על הריספרדל, אשר הוחלף בשלב כלשהו עם גאודון, נטלתי את הלוסטרל, אשר מקל על תופעות הדיכאון הפסיכוטי). וכן שאלה נוספת אשר מציקה לי מזה שבועיים, לאחר קריאה מרובה בנושא, הבנתי כי כושר הביטוי, החשיבה והזיכרון, נפגעים בצורה בלתי הפיכה כתוצאה מאפיזודות חוזרות, אלו מבחנים אוכל לעשות בכדי לבדוק את מצבי באופן אינדבדואלי בהקשר זה? בנוסף אשמח לקבל לינק לחומר בנושא ריספרדל קונסטה אשר התחלתי טיפול מסובסד על-ידי הזרקה אחת לשבועיים במרפאתי (מידע על הזריקה, וכן השוואה בין הכדור לזריקה בנוגע לתופעות הלוואי) אשמח לקבל תשובות לשאלות אלו, והפנייה למידע נוסף. תודה ויום טוב. פסיכוטית בשיקום.

קודם כל כאן האינפורמציה לגבי התרופה http://www.infomed.co.il/drug1.asp?dID=276 אני מאמינה מנסיוני האישי ,שכן אפשר בעזרת תרופות, טיפול נפשי, והרבה כח רצון וגם אהבה מהסובבים אותך , לחיות חיים רגילים. תני לזמן לעשות את שלו , אם לא תרגישי טוב ושיפור, אל תתבישי לבקש משהוא אחר לעניות דעתי , הריספרדיאל לא מיטיב עם מצב הרוח, אצל הבת שלי זה לא עבד ,וגאודון עושה עבודה טובה ביחד עם מייצב. שמרי על עצמך. אם תצייני איזה מיידע את מחפשת אשמח לעזור צברתי מאות שעות חיפוש

אמא רחוקה, תודה רבה על המידע, לאחר קריאה אני מאמינה כי הוא יועיל לי מאוד. ולגבי מצב הרוח ההשמנה ושאר תופעות הלוואי, את מאמינה כי הגאודון יעשה עבודה טובה יותר מהריספרדל? (העובדה שטופלתי באפיזודה הראשונה בשניהם נותנת לי את "זכות הבחירה"..) מה דעתך?

אני גרוע במילים כתובות אבל אנסה בכל זאת. קראתי את מה שכתבת ,וגם קראתי את ההתכתבות של עם "אמא רחוקה". כל מילה שכתבת,הזכירה לי ימים נשכחים,ימים שעברתי ,וימים שלא יחזרו. אני כלכך מבין את הכאב,כלכך מזדהה עם הבלבול הפנימי. בכל מקרה רציתי רק לומר שאני מחזק את ידיך,ויודע מנסיון שזה קשה נורא,הן מבחינת הטיפול התרופתי,והן מבחינת הטיפול הנפשי והאישי. תהיי חזקה,השאר כבר יגיע לבד.