מסיכות- שיר לפורים

מסיכות אנחנו לובשים מסיכות מסיכות של תפקיד מסיכות של שיגרה מבחוץ הכל בסדר גם כשמבפנים די רע המסיכות שלנו לפעמים כל כך רגילות אלינו שהן שוכחות מה יש בפנים מי באמת אנחנו ובשביל מה הגענו לכאן, בעצם. אנחנו שמים מסיכות כדי שלא יראו בחוץ את מה שאנחנו כל כך מתאמצים לכסות כאילו שמה שיש לנו בפנים כל כך לא מקובל לחשוף צריך להסתיר צריך להגן על עצמינו מהעולם ועל העולם מאיתנו... וכך, נוצר החיץ בין העולם לאדם ובין האדם לעולם כשהמסיכה הופכת לפנים האמיתיות שלנו ואנחנו שוכחים איך היה לפני שנולדה המסיכה הזאת וכמה כיף היה, כשהיינו ילדים שיכולנו להחליף כמה מסיכות שאנחנו רוצים ולהוריד אותן מתי שמתחשק בלי להתבייש, בלי לפחד להיות קצת מפורקים, קצת סוערים קצת אחרים כי כולנו בנויים מאותם חומרים לכולנו לב, ועיניים, ואף כאבים ופצעים ושמחות... מתחת למסיכות. חג שמח תמי.

תמי יקרה, גם ילדים לומדים מהר מאד לשים מסכות. אלה אם הם נולדים להורים מאד שלמים ומקבלים. נכון שיש בהם הרבה יותר חופש להיות מי שהם. אך גם הם מגיל צעיר מבחינים שכשהם מחייכים אוהבים אותם יותר, כשהם מרצים את גחמות הוריהם הם מרגישים חכמים ומוצלחים. כשהם פוחדים או כועסים.....מקנאים או עצובים.... האם לא מיד מתערבים ומבקרים אותם? או מנסים "לחנך" ו"לשנות " אותם? מתי התחלנו אנחנו לשים מסכות? נדמה שהעניין התחיל כבר אז. אך כשאנו מעיזים להשיל אותן, לפתע אנחנו מרגישים חיים. לפתע אנחנו פוגשים את עצמינו. צריך הרבה אומץ לכך. שיר יפה כתבת, מירי 2

לתמי היקרה תודה, אני כבר מזמן אמרתי שאת שבוע בריאות הנפש צריך לקיים בשבוע פורים כל טוב דר' גיורא הידש