פראנויה
דיון מתוך פורום פסיכיאטריה
הייתי בפרנויה מספר חודשים בעקבות פגיעה רגשית מאוד חזקה, הדבר לווה בחרדה מאוד גבוהה. היום אני לא בפרנויה אך, אני מרגישה סוג של נתק מעצמי, סוג של דכאון. אני לא יודעת לומר אם זה דפרסונליזציה. אני כיום לא בחרדה אך מרגישה כאילו לא חזרתי להתחבר לעצמי, לחיות שבי. אני רוצה לציין כי חצי שנה לפני כן - היה גם כן משהו קטן של דכאון חרדתי עם קצת פרנויה, אך יצאתי מזה לחלוטין. האם ייתכן כי אני חולה בסכיזופרניה. הרופאים בדקו אותי ולא אבחנו זאת. טענו שבוחן המציאות שלי לא נעלם כליל באותו זמן וזו היתה גלישה ולא התקף. וכיום לא רואים שום סימנים פסיכוטים או אף ליקויים פוסט פסיכוטיים. אז בעצם מה קורה איתי? למה אני לא מרגישה את עצמי בפנים? כאילו אני רק "קליפה" חיצונית. עד היום הרופא לא יודע לתת לי הסבר. הוא חושב שאני בדכאון ונתן לי ציפרלקס. אני רוצה לציין כי החוויה דאז היתה טרואמטית עבורי, הותקפתי רגשית ואיבדתי את עצמי, סוג של נתק שבו המשכתי לפעול מבלי שהרגיש נוכחת וכל אותה עת אני מרגישה חסרת אונים ופגיעה מאוד. האם יש דרך לצאת מזה? ומה זה הזה? לרופאים אני ניראית בסדר.
למאיה אכן הדבר הסביר ביותר הוא דיכאון כפי שהרופא אבחן, לכן נחכה ונקווה שהציפרלקס ישפר את המצב. דיכאון מטבעו הפרעה חולפת. כל טוב דר' גיורא הידש
