השואל

אני חולה בסכיזופרניה וההורים לא מבינים אותי כל כך למרות שהם תומכים מאוד... מישהו כאן יכול לתת לי הסבר מפורט על איך ההורים צריכים להתייחס אליי מכל הבחינות שאני אוכל להדפיס להם ולהראות להם כדי שיבינו אותי יותר טוב כי אני יודע שהריפוי של המחלה קשורה מאוד ביחס של המשפחה והסביבה.. תודה רבה

היי, אהבתי מאוד את הפנייה שלך, ואת התמימות המסויימת שלה :-) הלוואי שהייתה רשימה כזו, שאפשר להוריד ולהדפיס וההורים שלנו היו נוהגים על פיה, או שאנחנו כהורים היינו נוהגים על פיה זה בוודאי היה יוצר הרבה פחות בעיות, אבל גם הרבה פחות עניין? אני חושבת שכולנו אנשים שונים, עם צרכים שונים, כל אחד צריך חיזוק בנקודות אחרות ותמיכה מסוגים שונים. כתבת שההורים שלך תומכים מאוד, וזה כבר משהו שאתה יכול לברך עליו. כמובן שככל שהידע שלהם על המחלה יגבר, כך הם יוכלו להתמודד טוב יותר ולעזור לך יותר. אז אולי כדאי בשלב הראשוני לדעת כמה שיותר? ומה שנראה לי הכי נכון, זה שאתה תהיה זה שתכתוב את ההסבר המפורט להורים שלך לגבי מה אתה צריך, ואיך היית רוצה שהם ייתייחסו אלייך? זה יהיה מדוייק יותר ונכון יותר עבורך מאשר כל רשימה שמישהו אחר יכתוב. סופ"ש נעים דנה

שלום, שאלתך מאוד חשובה כי המצב במשפחה והיחס של המשפחה מאוד קשורים בהבראה מהמחלה. ישנם שני דברים חשובים שההורים יכולים לעשות. הדבר הראשון להמנע מכל ביקורתיות, ממש לא לעסוק בביקורת. ביקרת היא רעה גדולה מאוד. הדבר השני הוא ללמוד ולהעמיק את הידע שלהם על המחלה, מומלץ להם גם לפנות לפגישות של הורים לילדים נפגעים, בעיקר בעמותת אנוש ישנן קבוצות כאלו ולאחרונה ישנם מרכזים של משרד הבריאות שנפתחו ומסייעים להורים. מעבר לכך הדבר החשוב ביותר זה הרבה מאוד תמיכה, כמה שיותר, ואני מבין שאת זה ההורים עושים. שבת שלום, דר' גיורא הידש

יפה לך שהבחנת שאני בחור תמים חחח פשוט לפעמים כל דבר קטן שההורים אומ רים לי יכולים להרגיז אותי...נגיד שאני בהתקף חרדה אז אמא מציע לי אוכל ואני יכול לדפוק את הראש בקיר באותו רגע חחח.. או שאני בחרדה אבא מנסה להצחיק אותי ואותי זה איפשהוא מעליב ואני אפילו אומר להם אבל הם ממשיכים עם השיטות שלהם... אם היה הסבר כללי כזה מקצועי אני בטוח שהם היו מבינים קצת יותר... ממה את סובלת אם בא לך לספר...אנסה בשמחה לעזור לך...! שבוע טוב..

שלום רב, המילה "צריכים" לא כ"כ במקום, אם אתה מעל גיל 18 ואין לך אפוטרופוס. אתה טוען שההורים שלך "תומכים מאד" ואולי יותר מדי(?) מה עם קצת עצמאות שלך בנושא? אם אתה שם הכל על ההורים, אז היכן האחריות האישית שלך לגורלך? בברכה