האם אבדה התקווה ?

שלום, אני בן 26 ומאז שאני זוכר את עצמי הייתי שונה.מעדיף להתבודד ולעשות דברים לבד.לא נהנה מהחיים . תחושות דיכאון התגברו במהלך הצבא. בגיל 23 חלה הנפילה הגדולה נסיונות התאבדות ואישפוז במחלקה סגורה. הטיפול שניתן לי שם בהתחלה לא עזר ורק כשהמצב החמיר מאוד הוחלט על הטיפול - 200 מ"ג לוסטרל, 100 מ"ג למיקטל 30 מ"ג רמרון. השתחררתי עם הרגשה טובה ויכולת להנות מהחיים. לאחר 3 שנים חלה נפילה נוספת. הפעם הלוסטרל לא עזר. ניסינו ויפאקס - ללא תוצאות.כעת אני נוטל אנפרניל במינון 225 מ"ג מזה כארבעה חודשים האנפרניל הצליח "להוציא אותי מהמיטה" אך עדיין יש דיכאון, ומחשבות אובדניות לפי מה שהבנתי משתמשים באנפרניל כמוצא אחרון . האם זה נכון? האם מיצינו את כל האפשרויות הקיימות ? בבקשה ד"ר הידש רשום שם של תרופה או טיפול שכדאי לנסות בשלב זה. ( שמעתי על נזעי חשמל. האם טיפול כזה יכול לעזור ? ) תודה .

שלום רב מבחינה טיפולית קיימת עדיין אופציה של MAOI, כמו נרדיל. אמנם לא כל פסיכיאטר יודע לטפל עם נרדיל. אבל התוצאות עם תרופה זאת בד"כ טובות. לציין שהתרופה לא מתאימה לכ"א שכן היא דורשת דיאטה מיוחדת. אם האופציה הנ"ל לא מתאימה קיימת אפשרות לקחת אלטרול במינון מקסימלי (250-300 מ"ג) במקום אנפרניל. עד היום אלטרול נחשבת לתרופה הכי יעילה במצבים של דיכאון קשה ועמיד, אם זהו מצבך (דרוש איבחון). מצא לך פסיכיאטר טוב שמתמצא גם בטיפולים הפחות שיגרתיים ובסוף תמצא לך התרופה המתאימה. בברכה

הי דרור, הייתי במצב דומה לשלך לפני כמה שנים, אחרי שנים ארוכות של דיכאון קשה מאוד וניסיונות חוזרים ונשנים בטיפול תרופתי מסוגים שונים, שלא עזר. מה שעזר לי - ועזר לי מאוד - בסופו של דבר היה טיפול פסיכולוגי קוגניטיבי. להבדיל מסוגים אחרים של טיפול (ניסיתי רבים) הוא עזר לדיכאון מאוד וכיום, חמש שנים אחר-כך, אני ללא דיכאון כלל. כמו כל טיפול, הוא לקח זמן והשקעה רגשית אבל אני לא מתחרטת על אף רגע. אולי כדאי לך לנסות ללכת לטיפול קוגניטיבי במקביל להמשך הטיפול התרופתי. זהו כמובן רק הניסיון האישי שלי, ואני לא רופאה ולא מבינה בתחום. אני רק יכולה לומר שזה עזר לי בצורה משמעותית ואיפשר לי לפתח כלים לצאת מהדיכאון בצורה מוחלטת ולגלות שלא אבדה התקווה כלל!

עוד לא אבדה תקוותינו התקווה בת שנות אלפיים להיות אדם חופשי בנפשינו נטול כאבים נטול דכאונות נטול סטיגמות נטול תופעות לוואי אדם חופשי אדם ממצה את יכולותיו אדם מקבל תמיכה מתאימה מאנשי מקצוע רגישים ומבינים אדם המובן על ידי החברה בתוכה הוא חי גם כשהתנהגותו אינה מובנת לאותה חברה אדם חופשי מהעול של המחלות הנפשיות ובן חורין לקבל מענה לבעיותיו בלי כל האשמה, הנידוי, הבושה ההסתרה והבדידות הכרוכים זה לצד זה עם תחלואי הגוף והנפש. יום טוב מלא שמחה למרות ובזכות העצב תמי.