אובססיה לגירוד וחיטוט בעור

שלום רב! שאלתי קשורה בנושא קצת מגעיל, ולכן אני מתנצלת מראש בפני הקוראים. אני בת 26 סובלת מגיל 11-12 מחרדה חברתית קשה מאוד, התקפי פאניקה וחרדה,מחשבות טורדניות ותקופות לא קצרות של דכאון קשה מאוד עד כדי חוסר תפקוד. בשנה האחרונה נוסף לכל הצרות, אני מוצאת עצמי מגרדת בראש, פוצעת את הקרקפת עד ליצירת פצעים ולא מסוגלת להפסיק. אני לא מצליחה לתת לפצעים להחלים וכל הזמן פותחת אותם שוב. בסה"כ יש לי מראה חיצוני אסטתי ואנשים שלא יודעים זאת לא מאמינים מה אני מעוללת לעצמי. כבר היו לי מקרים שהיתי בלחץ או חרדה גדולים ומצאתי עצמי מגרדת בראש ע"י אנשים. חשוב לציין שאין לי כינים, או איזושהי בעיה בעור הגורמת לי לתחושת גירוד. נראה לי שזה דומה לכסיסת ציפורניים. אני שמה לב שאם אני מכריחה את עצמי להפסיק לחטט בפצעים בקרקפת, אני מתחילה לחפור בגופי בצורה אחרת (בנקודות חן, בשפתיים ואפילו בגירוד סתמי של העור). הדבר מסב לי סבל רב, מה אפשר לעשות?

שלום לך נחמדת... אותי דווקא הצחקת עם המייל שלך... כן.... גם בעלי סבל מחיטוט בקרקפת, אבל אחרי כמה "צעקות שלי" זה עבר לו... הוא נהג למרוט שיער מבית החזה, וכו'. לפני הרבה שנים כשהייתי סטודנטית לתואר ראשון, איזה איש מקצוע די מפורסם וחמוד- פרופ' יוחנן ווזנר- סיפר לנו הסטודנטים, שהוא הדריך קבוצה של הלומי קרב.... וכל הזמן היה אחד שחזר על סיפור הקרב מימנו לא יצא.... עד שאיזה חבר קבוצה אחר- צרח עליו- "די............." "נמאס.................." ואז.... החבר האובססיבי עם סיפור הקרב שרק "טירף" אותו- הפסיק עם זה. לסיכום , אותי הצחקת... אולי תצחקי גם את? למה לקחת הכל ואת החיים בכזו כבדות? לפעמים טוב לצחוק על עצמינו מהצד..... בעיקר טוב!!! מהלב! שיבא

לשרית אולי הגיע הזמן להגיע לרופא לאבחון וטיפול? נראה שהחרדות רק מחמירות וחשוב וכדאי להגיע לטיפול, אפשר לעזור לך. כל טוב דר' גיורא הידש