מה דעתך?
דיון מתוך פורום פסיכיאטריה
להזכירכם אני חולת סכיזואפקטיב. בהתחלה הייתי מוגדרת כחולת סכיזופרניה. הייתי מאושפזת לפני 5 שנים באישפוז יום ובתקופת האישפוז הייתי מוגדרת כאמור "רק" כחולת סכיזופרניה. הרגשתי שאם מישהו בא ומדריך אותי שההתנהגות שלי לא נכונה, הייתי מוכנה להקשיב. לפני שהתחלתי לקחת כדורים הייתי שרויה כמה ימים בבלבול. הייתי מתקשרת למישהו שאני מכירה. מאשימה אותו במשהו שלא עשה ואח"כ מתקשרת להתנצל. ככה כמה פעמים. אציין שכשהייתי מאשימה, באמת האמנתי שהדבר נכון. כאילו הייתי נעה בין אי שפיות לשפיות. כאילו שהיממה התחלקה בין כמה שעות אי שפיות וכמה שעות שפיות. נחזור למה שרציתי לומר. התחלתי לומר שבתקופת האישפוז הייתי מוגדרת "רק" כחולת סכיזופרניה. הרגשתי שאם מישהו בא ומדריך אותי שההתנהגות שלי לא נכונה, הייתי מוכנה להקשיב, רק שבאישפוז לא הדריכו אותי כמו שהייתי זקוקה. ואתן דוגמא: הייתי מרימה ליכלוכים מהריצפה וחשבתי שזה לא בסדר שאנשים מלכלכים את הריצפה. באחת הפגישות עם מנהל המחלקה של האישפוז יום הוא שאל אותי: עכשיו כבר לא תנסי להציל את העולם? עניתי לו: לא כי כולם רבים ואני אחת, אבל היום ראיתי על הטלפון הציבורי כוס חד פעמית מלוכלכת והייתי חייבת להרים ולזרוק לפח. מה שהבנתי מהשאלה הזו זה שזה לא בסדר שאני מרימה ליכלוכים מהריצפה ושעליי להפסיק עם "מנהג" חדש זה. אני כל הזמן חושבת שאני לוקחת סתם כדורים. מה דעתך? יש סיכוי? מה דעתך על כל מה שכתבתי?
לאה יקרה לדעתי בלי קשר לאיבחון הפסיכיאטרי שלך, את בנאדם איכפתי ורגיש, ואת צודקת שזה לא נעים שמלכלכים את הריצפה, ומשאירים אשפה. אני עצמי נוהגת להרים ליכלוכים בפארקים ציבוריים ובגני שעשועים- גם אם הליכלוכים לא שלי- פשוט כי יותר נעים להיות במקום נקי... ולגבי מנהל המחלקה- מה רע בנסיון להציל את העולם? אנחנו כאן כדי לשנות ולהשפיע. כל אחד בדרכו. נכון הוא שאת העולם שצריך הכי להציל זה את העולם הפנימי, כלומר את עצמינו. אבל אם על הדרך מנקים קצת ליכלוך, מה רע בזה? אני מרגישה שצריך לפעמים לזכור שאנשים הם לא רק אבחנות או בעיות פסיכיאטריות, וגם אם לפעמים אנחנו קצת משתגעים, לפעמים העולם שסביבנו כל כך לא נורמלי, שהדבר הכי נורמלי שיש לנו לעשות זה לנקות את הליכלוך... שבת שלום תמי.
תודה תמי. אני חושבת שכל הקטע שלי הזה שהיה לי עם להרים לכלוכים מהריצפה קשור להתנהגות פתלוגית ולא פתלוגית ואם יש הצמדות או אין. בעצם אחת השאלות שלי היא: אם מישהו לוקח כדורים פסיכיאטריים וצורת החשיבה שלו גמישה (הוא חושב לא נכון, אבל אם יסבירו לו הוא יבין וינהג אחרת), אז אולי בעצם הוא יכול להסתדר בלי הכדורים? כלומר שיש כאן רק בעיה פסיכולוגית ולא ו/או כימית. כלומר: בסדר, בהתחלה היו לי כמה ימים שנעתי בין שפיות לאי שפיות, התחלתי לקחת כדורים, חזרתי ל"נורמליות", אולי הגיע הזמן סוף סוף להפסיק עם הכדורים?