יכול להיות מקרה אמיתי?

שלום דוקטור הידש אני בחורה בת -23 אשר סובלת מחרדה ודיכאון קשים והתברכתי בהורים עשירים ותומכים אשר מטפלים בי ולא לוחצים עליי ואני מתקדמת בטיפול יפה אבל נניח שהמצב היה הפוך: שאלה לי אלייך אתאר לך מצב וארצה נא לקבל ממך פיתרון: נניח שאני הייתי מטופלת שלך שהייתי באה אלייך ומתארת לך את הסיטואציה הבאה מה היית ממליץ לעשות: למשל אני בחורה בגיל ה-20 אשר חיה בארץ ללא משפחה בדירה שכורה ומקיימת את עצמה לבד לפתע נהיית חולה בחרדה ודיכאון מאוד קשים ולא יכולה לעבוד תקופה מסוימת כדי לקיים את עצמה אתה ממליץ על תרופה וצריך לחכות לפחות 4 שבועות עד לתחילת הפעולה שלה אבל היא סובלת קשות ולא יכולה לעבוד ויש סכנה למה אם היא לא תעבוד לא יהיה לה מה לאכול ולשלם שכר דירה וכמובן אם ישאלו בעבודה למה היא לא באה והיא תביא פתק מהפסיכיאטר שלה אז יגידו שיש לה בעיות פסיכיאטריות ויפתרו אותה (אומנם תרחישים אך יכולים להיות מציאותיים) זה מגיע לממש NO WAY SITUATION אם היא תפנה לביטוח לאומי יעיפו לה בעיטה ואם כן יתייחסו אליה אז הבירוקרטיה ואישורים השם יעזור אוקיי דוקטור הידש מה אתה אומר האם יש פיתרון האם לבחורה כזו של ישראל 2007 יש סיכוי להינצל?

שלום רב עבור מחלקת נכות בביטוח לאומי בכלל לא משנה אם ההורים שלך עשירים או עניים. גם אם ההורים שלך עשירים הם לא חייבים לתמוך בך. אם יש לך בעיה נפשית, את נמצאת בטיפול פסיכיאטרי וגם- לא עובדת ולא משתכרת תקופה ממושכת עקב כך- יש סיכוי סביר שיכירו בנכות שלך ותקבלי קיצבה לתקופה של שנה או שנתיים. אם הבעיה הנפשית ממשיכה וגם חוסר התעסוקה אז ימשיכו להכיר בך כנכת נפש. בברכה

הי טורי... למה בעצם זה מעניין אותך? יש לא מעט אנשים שמאושפזים בבית חולים פסיכיאטרי, למרות שמזמן יכלו להיות מחוצה לו בדיוק בגלל הסיבות האלה, שאין להם כסף או משפחה תומכת, ופשוט אין להם מקום אחר ללכת אליו, ואם הם לא ישארו שם הם יזרקו לרחוב. זה אגב מה שיכול לקרות לבחורה שאת מתארת. המצב שלה יכול להתדרדר גם מהבחינה הכלכלית עד שלא תהיה לה ברירה אלא להגיע לאישפוז גם אם היא לא חייבת כדי שיהיה לה אוכל וקורת גג, מהמקום הזה היא תצא להוסטל או לדיור מוגן לבסוף... המצב בישראל דווקא יותר טוב מבארה"ב, כי עדיין לא הפרטנו את עצמנו לחלוטין, ויש עוד איזו ערבות הדדית, ויש מסגרות סוציאליות שתומכות בפגועי נפש. בארה"ב הרבה אנשים הופכים להומלסים בגלל שאין להם תמיכה של המשפחה או כסף משלהם, ופשוט משחררים אותם מבתי חולים ישר לרחוב. בקיצור החיים אכזריים להרבה אנשים, אולי לרוב האנשים... בברכה מיכאל

לטורי ברוך השם איני שייך למשרד הבריאות ולא לביטוח הלאומי. המצב שאת מתארת הוא בהחלט בעייתי ולא נדיר. ההצעה הטובה ביותר היא לא להגיע למצב קשה ולחרדות קשות עד כדי חוסר תפקוד אלא לפנות לטיפול עוד קודם. כך גם אישור מחלה אפשר להביא מרופא קופת החולים ולאו דווקא מהפסיכיאטר. כמו כן שאלתך נכונה לגבי כל מחלה. גם אם הבחורה הדימיונית, שוברת רגל או חס וחלילה סובלת ממחלה קשה אחרת, היא תתקשה מאוד להסתדר ולהתקיים, גם הקיצבה של הביטוח הלאומי לא ממש גבוהה. אני יודע שאלו פתרונות חלקיים אבל זה המצב לצערי. כל טוב דר' גיורא הידש