למיכאל, תמימי הד"ר וכל השאר

שלום לכולם, אני יוצאת עם בחור מדהים, קשר חדש. שנינו בסוף שנות העשרים לחיינו. הוא סיפר לי שהוא חולה סכיזואפקטיב. מאוד קשה לי להאמין שזה נכון וגם הוא חושב שזו טעות. היה לו התקף אחד ויחיד לפניי שלוש שנים ולא חזר מאז.(הבנתי שלפי הספרים מדובר בהחלמה אם אין התקף נוסף?). הוא מאוד פתוח, חברותי, שנון, מצחיק, מתחשב, אמפתי, חכם, מלא מוטיבציה, שאפתן,אינטלגנט ולמרות הכל אפילו למרות הסקס הנפלא, הוא נורא מרוחק ממני, אני מרגישה שהוא סגור ולא סומך עליי. הוא אמר לי שקשה לו לסמוך על אנשים בגלל חוויות ילדות שעבר, מעולם לא היה מאוהב ולא היה במערכת יחסים- משתעמם במהירות. אם זה אכן תואם את המחלה - זה משהו שלא משתנה? עדיף לא לפתח ציפיות לגביי הקשר? הוא כל כך מתוק. אך אני יכולה לדעת אם לתת לזה זמן, כי הוא ילמד לסמוך עליי ולהתקרב או שעדיף לא לקחת סיכון...? אני מבולבלת. בכל מקרה אני רוצה אותו בחיים שלי, למרות שאני רוצה אותו כבן זוג ולא משהו אחר. ועוד משהו- מהרגע שהכרתי אותו, בערך כחודש, הוא נראה לי כאדם אופטימי ופתאום אתמול כשנפגשנו, הוא היה נורא בדיכאון ודיבר על משמעות החיים ועל כך שהוא לא מוצא את עצמו בשום מקום. ממש בכיתי יחד איתו. לא הצלחתי להיות חזקה בשבילו, נכנסתי לתוך הדיכאון שלו. אני עדיין מרגישה בדיכאון מאז ששוחחנו אתמול. איך אני יכולה לדעת אם זה קשור למחלה? ובעיקר מה אני יכולה לעשות על מנת לעזור לו? הוא כל כך מקסים, זה לא הוגן שהוא צריך לעבור את כל זה... אשמח לכל תגובה - גם אם לא קשורה ישירות למה שכתבתי...

הי נירית זה נשמע לי ממה שאת כותבת שאת ממש אוהבת אותו, ולכן אני חושב שאת צריכה לתת לו צ'אנס. האמת היא שהדבר העיקרי שנראה לי בעייתי הוא בכלל לא ההתקף הפסיכוטי שהוא עבר, או איזה ערב דיכאוני, אלא שלא הייתה לו מערכת יחסים אף פעם בגיל כזה. זו נשמעת לי הנקודה שאת צריכה לברר איתו ובינך לבין עצמך. לגבי האבחנה, קחי בחשבון שפסיכיאטרים לפעמים מאבחנים סכיזו-אפקטיב מסיבה נורא טריוויאלית: תרופות מסוימות כמו זיפרקסה ניתנות רק לאנשים שמאובחנים עם סכיזופרניה למרות שהן מתאימות לבעיות שונות. הרופאה שלי אמרה לי שאחוז המאובחנים כסכיזו-אפקטיב בישראל הוא ממש גבוה בדיוק בגלל הסיבה הזו. כמו-כן, בדרך כלל לא מאבחנים סכיזו-אפקטיב או מאניה דיפרסיה על סמך התקף אחד. אבל- תשמעי- ממה שאת מתארת נשמע שהקשיים של הבחור עדיין לא נגמרו, והוא עדיין מתמודד עם משהו. אני לא בדיוק יודע מה זה. לא יודע אם את יכולה לדעת. זהו, סתם מקומון סנס, אני באמת לא מבין בזה כל-כך... הרבה אושר ושמחה איתו או בלעדיו ובתקווה שלא תיפגעי מיכאל

נירית איך שאני רואה את זה, את אוהבת אותו ורוצה לתת לו הזדמנות. וגם, אם יש למישהו קושי כזה או אחר, האם זה פוסל אותו מיכולתו ליצור קשר יציב ולהיות בזוגיות טובה ומעשירה? כולנו פצועים, כל אחד בדרכו. אצל אחד זה מתבטא במשבר פסיכוטי או דיכאוני, אחר סובל מלחץ דם או מאולקוס, אחר סגור וביישן... כל אחד והקשיים שלו. בזוגיות שלי, אני צריכה לקבל ולהתמודד עם קשייו של בעלי לא פחות מההתמודדות שלו עם קשיי שלי וחוסר האיזון שלי.. לכן, תלכי על דרך הלב ותתני צ'אנס, כי איך שאני רואה את זה, אהבה זה כוח שיכול לנצח את כל המגבלות בעולם, ואם לא לוקחים צ'אנס, חיים בתוך ריבוע של חברת ביטוח, ולא ממצים את האפשרויות וההזדמנויות, וחבל. שבת שלום, תמי.