דחוף - זוגיות ומאניה דיפרסיה

שלום רב, לפני כחודש נפרדתי מבחורה שיצאתי איתה לתקופה בת ארבעה חודשים. נכנסתי לקשר מבלי לדעת יותר מידי מהי משמעותה של מחלת המאניה דיפרסיה, שבה חברתי חלתה. יש לציין שהיא בת 23, אחרי ניסיון התאבדות. בהתחלה הייתה בינינו כימיה, צחקנו והיה נחמד. היה לה דחף מיני מוגבר, הסקס היה מצויין (אך היא הדביקה אותי במחלת מין בגלל שהייתה עם גברים שלא ממש הכירה (זו גם תופעה מוכרת הקשורה למחלה, לא?), מה שיצר בינינו את המחסום הראשון) לאחר מכן החלו מריבות שנוצרו כתוצאה מנסיבות שונות שלא מצאו חן בעיניי כגון - חוסר ההיגיינה שלה, לא שומרת על עצמה, לוקחת הכל בקלות ולא נותנת חשיבות לדברים מסוכנים כמו מחלות מין, את התרופות למחלה לא לקחה בצורה סדירה - פעם בבוקר, פעם בערב, וכדומה. מנגד, לה התחילו להציק הרבה דברים בי שלא בצדק. עם חלוף הזמן, התחלתי להבחין בתנודתיות נוספת במצב רוחה. זה החל כתוצאה מכך שרציתי לעזוב אותה, היא לא נתנה לי והחלה לבכות, מה שהפחיד אותי כי ייתכן ותיכנס לדיכאון עמוק ותפגע בעצמה. נשארתי איתה, לא כי ריחמתי עלייה, כי באמת אהבתי אותה ושוכנעתי כי כדאי והכרחי לתת לקשר צ'אנס נוסף. בהמשך היא נעשתה פחות ופחות תלותית בי, והחלו תופעות כגון רגזנות יתר, כל "פיפס" או גירוי היה מעצבן, היא הייתה רוקעת ברגליים, כועסת, זועמת, מכחישה שמשהו לא בסדר, בוכה וכולי. ימים אחדים לפני שנפרדנו, היא שקעה במועקה רצינית בגלל הקשר, הופיעו תופעות כמו ירידה באנרגיה, עייפות והאטה מוטורית, וכפי שאמרתי קודם לכן - הרגשתי שהבחורה החלה לאבד בי עניין, לא בגלל שעשיתי משהו רע. היא החלה להיות חסרת סבלנות כלפיי, ולא הסכימה עם כלום. בקיצור, לאחר שנפרדנו התחלתי להעמיק בנושא ובמאפייני המחלה והבנתי שהיא ככל הנראה הייתה שרויה במצבי רוח שונים ומשונים שנבעו כתוצאה מן ההפרעה הביפולארית ושלא יכלתי לשלוט בזה. שאלתי היא - האם מסקנתי נכונה הרי שבסופו של דבר היא בעצמה הייתה מודעת למצבה ואמרה שהיא איננה יציבה וכמו כן אמרה שהיא יודעת שהיא השורש כמעט לכל המריבות. שאלה נוספת - עכשיו אנחנו בקשר מידי פעם. האם כדאי לי לשמור איתה על קשר שכן בסופו של דבר תתייצב כי תבין שהשיפוט שלה כלפיי הפרידה היה לקוי ואז נחזור להיות ביחד? או שכדאי לי להתנתק ולתת לאסימון ליפול לבד? אני שואל זאת משום שאמרה שהיא מעוניינת להיפרד בגלל עצמה ולא בגללי, ושהיא יודעת שלא תשיג מישהו כמוני שיהיה מוכן להתמודד עם הבעיה. אז זה קצת מוזר שנפרדנו. אשמח לתשובות מעמיקות לשאלותיי. היא מאוד חשובה לי, ולדבריה גם אני חשוב לה. תודה. ניב.