זוגיות ומאניה דיפרסיה

אני בת 32, יש לי חבר מקסים בן גילי ואנחנו מאוד מאוהבים ואף חושבים לקחת צעד קדימה במערכת היחסים שלנו. הבעיה היא שהוא חולה במאניה דיפרסיה ואני חוששת לגבי העתיד. אני פוחדת שהמחלה תעבור לילדים (במידה ונתחתן), שהוא לא יתפקד בתקופות מסויימות ואצטרך בעתיד לקחת את כל עול הבית והמשפחה על כתפיי הצרות. הוא היה מאושפז בעבר אבל כיוון שהיינו חוזרים ונפרדים בלי סוף (כבר 3 שנים), אף פעם לא "זכיתי" לראות אותו ממש בהתקפה, תמיד ראיתי אותו רק אחרי האשפוז . כרגע, ההשלכות של המחלה הן שהוא לא עובד, או לפחות לא יציב בעבודה מסודרת, תמיד מתפזר עם עצמו לכל מיני כיוונים שמתכנן לעשות אבל אף פעם זה לא יוצא לפועל, ישן המון בגלל הכדורים וכו'. כשהוא עירני או שפוי הוא הכי מקסים ומדהים בעולם אבל הפחדים שלי לא נותנים לי מנוח ואני מאוד מתלבטת. מה עושים?

מה עושים? שאלת- ניגשים לייעוץ זוגי נפגשים ביחד עם הרופא שלו, שגם את תוכלי לשאול שאלות לומדים לחיות עם זה... מסדרים תמיכה לשניכם, מכל מקור אפשרי ומאמינים באהבה ובאלוהים שידאג לזיווג שלכם שיצליח. הפחדים שלך הוא מתבקשים, והם ראויים. אבל אם אפשר להוסיף עוד משפט ממישהי משוחדת- אם זו אהבה אמיתית, היא תנצח. שיהיה לכם בהצלחה אל תפחדי לשאול אותו שאלות, ההצלחה שלכם תלויה כמו אצל כל זוג, גם בפתיחות ובאמון. ראומה

לגלית תודה לראומה ואני מצטרף לדבריה שעליכם "לטפל במחלה" ביחד. כמובן שעדיף להתחתן עם בחור חכם, אוהב, עשיר ונדיב. אבל לא כולם כאלו, לכולנו יש חסרונות. מצד שני נישואין הם גם לא עסק בטוח. חס וחלילה כל אחד יכול לחלות או לעבור תאונה יום אחרי הנישואין. כך שהדברים מורכבים ואני מאמין ששניכם ביחד, יחד עם אהבה תוכלו להתגבר על הקשיים. כל טוב דר' גיורא הידש