לד"ר הידש

אני בת 27, כל פעם שאני ניתקלת בצומת דרכים וצריכה להגיע להחלטות חשובות:לימודים, חבר, חיפוש עבודה, אני סובלת מחרדה ומתרוצצות לי מחשבות מטרידות על מה יהיהו מה כדאי. עכשיו ניפרדתי מחבר ואני ממש בדיכאון , לא אכלתי כבר שבוע. ומפחדת להיכנס לקשר זוגי אחר. רופאת משפחה שלחה אותי לפסיכיאטר לאחר שרשמה לי תרופת ציפרמיל. האם הכרחי ללכת לפסיכיאטר או שאפשר להמשיך טיפול אצל רופאת המשפחה. אני לא רוצה פסיכיאטר, אני מטופלת כבר אצל פסיכולוגית.

סיכום קצר: א. יש לך מודעות- את פחות או יותר מבינה מה הבעיה שלך ב. את הולכת לטיפול פסיכולוגי ג. קיבלת תרופה לדיכאון/חרדה נראה שאת במצב די טוב.. אבל אסור לך לא לאכול!! זה עלול לדרדר אותך לדכאון ועלול לפגוע קשות ביעילות התרופה החרדה שלך רק מקבלת חיזוק מהחולשה הגופנית שאת יוצרת לעצמך בכך שאת לא אוכלת. אם קשה לך לאכול אוכל מוצק, תקני אנשור - תחליף מזון נוזלי, פשוט תדחפי לעצמך קלוריות, אפילו בכוח, תשתי ביצה, תבלעי חתיכת חמאה. --> נפש בריאה בגוף בריא! (לא הבנתי למה הרופאה שלך רוצה שתראי איש מקצוע גם) שמרי על עצמך ראומה

ללימור תודה לראומה ואכן ברוב הפעמים התשובה לבעיה כפי שתיארת היא טיפול פסיכולוגי ולאו דווקא תרופות. שבוע ימים של עצב אחרי פרידה ואבוד של קשר משמעותי הם דבר טבעי לחלוטין ולא הייתי מכניס תופעה זו לתחום של ההפרעות הנפשיות.... עם זאת חשוב לקבל תמונה כללית על מצבך ולשאול, האם טיפול תרופתי עשוי לעזור לי, וכמובן חשובה עמדתך ביחס לטיפול תרופתי, לכן אולי בכל זאת כדי להגיע לאבחון של פסיכיאטר כדי לשקול אתו את האפשרות לטפול תרופתי, אבל שוב, הטיפול הפסיכולוגי הוא העיקר. שבת שלום דר' גיורא הידש