לראומה, דור, נורית ולכאלו שעברו פסיכוזה

ראומה, אני מתנצלת מראש אם אשמע כמו תקליט שחוק...אבל הדבר מציק לי עד מאוד... אני קוראת פה בשקט הודעות שאחרים כותבים על השפעות של הפסיכוזה ואני חייבת לומר שאני לא יודעת איפה אני נמצאת בינהם... הפסיכוזה שלי ארכה בערך 5 חודשים, היו לי מחשבות יחס, מחשבות גדלות, חשבתי שאני קוראת מחשבות ותת- מודע, ייחסתי לדברים שלא קשורים אלי משמעות שאכן יש קשר ישיר אלי. הרופאים כיום שנתיים אחרי- לא יודעים לומר אם היתה פסיכוזה או לא, חלק אומרים שכן. אני בטוחה שעברתי..ע"פ מה שתיארתי קודם....אני זוכרת שהייתי בחרדה מאוד גבוהה... כתבתי בפורום מסויים וחשבתי שהם מבקשים ממני לעשות דברים לעצמי... כמו- כן, היה לי משהו דומה אך קצר יותר חצי שנה לפני, גם כן באותו פורום. אני עדיין משום מה לא אובחנתי כסכיזופרנית- ואני לא יודעת למה? שאלה שנייה והיותר חשובה: אני מבינה שחלה הדרדרות מסויימת לאחר פסיכוזה. אני נמצאת בערפל, באי- ודאות מסויימת, כי - אני לא מרגישה ויטליות כיום והייתי רוצה לעשות הערכת נזקים ולדעת שאם נפגעתי ולו בדבר הקלוש ביותר, ארצה לדעת האם ניתן להשלים את אותו הדבר...כלומר,, מה שזה לא יהיה, האם עם הזמן והעשייה (גם לאחר שנתיים) עשוי להשתפר ולהיות כקודמו, והדגש על קודמו? אני רוצה לציין כי נעשה לי אבחון פסיכולוגי- ולא נתגלו ליקויים פוסט- פסיכוטים (אך אני לא יודעת כמה משקל אפשר לתת למבחנים אלו, כי יש אולי דברים שהמבחן אינו בודק). אשמח גם לשמוע על זה... רקע קודם עלי: לפני כן עבדתי רגיל ותפקדתי רגיל, זה קרה בפעם הראשונה כשהייתי בת 31 שבת שלום

רווית אני מאוד מקווה שאת ערה כמוני כי חזרת מבילוי, ולא כי את מול המחשב עם מחשבות חרדות! אני ממליצה לך לחפש עבודה, למצוא מסגרת חברתית, למשל, חוג יוגה, ולהתכוון על צמיחה והתקדמות. ניסים קורים כשאנחנו מוכנים לנתק את הכבלים והאזיקים שהנחנו על עצמנו. ודברים טובים נוטים לצמוח ולגדול אם רק נותנים להם קצת אור ומים.. לגבי איבחון.. כבר כתבתי לך על זה.. אף אחד לא ממהר לאבחן. ואיבחון נועד למטרת טיפול ולא לתיוג. כך שאין טעם לתת איבחון אם אין איזושהי התאמה טיפולית הנגזרת ממנו. אני באמת חושבת שמציאת עבודה היא שצריכה להעסיק אותך. ואני פשוט לא מצליחה להבין את האובססיה שפיתחת לגבי זה. נראה כאילו שאת נשאבת לתוך משהו, שאולי את לא מבינה כמה שאין בו שום דבר רומנטי או נעים, בשיגעון הזה. מצד שני, העובדה היא שאת נשמעת מאוד חרדה וסובלת, ואני תוהה אם את מקבלת איזשהו טיפול, תמיכה מאיש מקצוע, הבנה ממישהו בשר ודם.. נראה לי שאין מידע נוסף שאוכל לתרום לך בו. אני קוראת שוב את מה שכתבת וחושבת שמצד אחד נשמע שאת בחרדה, או באובססיה, ומצד שני אני חוששת להציע את האופציה הזו כי את עלולה לקחת אותה כאישור לכך שאת חולה. יש בזה משהו די מתסכל, אני חייבת לציין. כי את כאילו 'מחפשת את הרע'. במקום לשחרר את עצמך, את חוזרת על אותה שאלה, כאילו שאת מבקשת שבסוף זה יהיה אמיתי. וגם, אם את מוציאה הרבה אנרגיות על להיות בסרטים מלהיות חולה, ברור שזה יגרום לך להיות חלשה. לא חבל? אני לא יודעת איך לתרום לך... מאחלת לך שתוכלי להניח לזה, להסתכל קדימה, ולבחור בבריאות כל טוב, ובהצלחה ראומה

לרווית אהובתי מילים שכתבתי באפריל 2004, על מצבי ועל הקונפליקטים שהיו לי אז, ומאד מזכירים לי את מה שאת חווה עכשיו: מלחמה מתחוללת בנפשי בין תמי חולת הנפש לתמי הפסיכולוגית מלחמה קשה, עקובת חודשים וכאב. מלחמה מתחוללת בנפשי בין תמי התלוייה, הלקוייה לתמי העצמאית והבריאה. לפעמים ידה של זו על העליונה ואז אני מדוכאת, עצבנית רעה חלשה וחסרת אהבה לפעמים פורצת זו, ואז חוזרים אלי הרצון, האמונה והתקווה. זו מלחמה קשה. ודווקא כשנראה שהגיע הסוף מגיעה מערכה נוספת, קשה מקודמתה, מלווה בכאב האשמה בזעקות הפצועים וההרוגים. וכשנראה שאפסה כל תקווה ושוב ידה של החולה על העליונה פורצת שוב איכשהו הבריאה והרצון חוזר ומופיע ועושה סדר בתוך ההפיכות. מלחמה מתחוללת בנפשי. מגדת עתידות אמרה שביום הולדתי תסתיים המלחמה ויפרוץ השלום. אני כל כך רוצה להאמין שהיא צודקת כי קשה המלחמה לנפשי וארוכת שנים וגם אם אצא ממנה מחוזקת היא דורשת ממני ומסביבתי מאמצים עליונים שנראה שכבר נגמרו הכוחות וכולם מחכים ליונה, שתביא עלה של זית שתאמר שקלו כבר המים והופיעה קשת בענן. מלחמה מתחוללת בנפשי בין תמי החולה לתמי הבריאה. אפילו ערבה ביתי מרגישה בה מדברת אלי אמא קטנה - שלא עושה שום דבר ואמא גדולה- שרוצה ויכולה. מלחמה מתחוללת בנפשי. אני יודעת שננצח. השאלה היא רק מתי. עושה שלום במרומיו הוא ברחמיו יעשה שלום עלינו ועל כל ישראל. אמן. רויתי- המלחמה הפנימית שלי נגמרה. אצלי בלב קלו כבר המים. לי בענן יש כבר קשת. ואם זה אפשרי אצלי- זה אפשרי גם אצלך ואצל כולם אם תרצי- אין זו אגדה. שבת שלום תמי.

הוא המהלך הפרוגרסיבי של הסכיזופרניה. זאת מחלה ניוונית של המוח. ככל שעובר הזמן התפקודים הנפשיים והשכליים בירידה. עפ"י הירידה המתמשכת ניתן לקבוע את האבחנה. אפשר לעשות טסטים ולהשוות לתוצאות קודמות ו/או להגיע ליעוץ אצל פסיכיאטר מומחה לסכיזופרניה. לא ניתן לאבחן דרך הפורום.

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A1%D7%9B%D7%99%D7%96%D7%95%D7%A4%D7%A8%D7%A0%D7%99%D7%94