תסמונת בי-פולאר (מאניה דיפרסיה)

התחלתי לצאת עם בחור שסיפר לי שהוא סובל מתסמונת פי-פולאר- מאניה דיפרסיה, לטענתו הוא מטופל עם כדורים והוא מתנהל ומתפקד כאחד האדם, יחד עם זאת אני מלאה שאלות לגבי הנושא, האם בהכרח הטיפול התרופותי ימנע התקפים בעתיד, כיצד לומדים לזהות התקפים, מה ההשלכות על כך בקשר זוגי, והאם ניתן לנהל אורח חיים יציב אם מישהו שסובל מהפרעה שכזאת, כמו כן החשש הגדול לגבי הגנטיקה האם אני לוקחת סיכון כאשר אני מביאה ילד לעולם עם מישהו שסובל ממחלה שכזאת, אני פוחדת אבל הפחד נובע מחוסר ידע רב בנושא, כל מה שקשור במחלות נפשיות מדאיג אותי מאוד מאוד, אני רוצה להיענות לבקשתו ולא לשפוט אותו בטרם יש לי את כל התשובות, אודה לעזרה

שלום מירב הסיכון לקבל התקף נוסף תוך כדי נטילת תרופות הוא לא גבוה, אבל גם לא אפסי, מדובר בעשרים אחוז. החיים עם בן אדם בדיכאון או במאניה כבן זוג לחיים הם לא פשוטים בלשון המעטה. אבל זה כולו עשרים אחוז? הרי זה כל-כך קשה למצוא מישהו לאהוב אותו...מה הסיכוי האמיתי למצוא אהבה אמיתית? אחוז? חצי אחוז? אני לא מתכוון לזוגות שנשארים בגלל נוחות או הילדים ארבעים שנה, או שמצאו להם איזה הסדר מספיק הולם לנוחות החברתית שלהם... גום התקף נוסף הוא לא סוף העולם, אבל, כן, אני אומר לך מראש, זה קשה לבן אדם שעובר את זה, אפילו קשה מאוד, ולא פחות למי שנמצא איתו. בכל מקרה, התקפים בסוף חולפים עם תרופות (במקרה שלי למשל) או אפילו בלי תרופות (כמו אצל תמימי..). ואפשר להתמודד עם זה. כמובן, אם את כמו חלק גדול מהאנשים, שגם אם לא יהיו מוכנים להודות בזה, מתייחסים לאהבה וזוגיות כמו עסקה כלכלית, אז ברור שעדיף לך למצוא בשוק מישהו שהסיכוי שלו להתקף מאני פעיל הוא אחוז אחד, שזה רוב האוכלוסיה, לבין מישהו שהסיכוי שלו זה עשרים אחוז. כמו שכמובן ברור שעדיף לך להעדיף רואה חשבון על זבן או פועל. בהצלחה בכל דרך שתבחרי... מיכאל (אני כאמור משוחד כי אני מאובחן עם המחלה הזו גם...)

כרגע הוא מאוזן דבר שלא מבטיח שבעתיד לא יהיו התקפים נוספים. אם מכירים טוב את החולה מייד רואים שינויים בהתנהגותו שבתחילה יכולים להיות קטנים. לא קל בכלל להתמודד עם זה. יכול להגיע לתוקפנות מילולית ופיזית. החולה בדרך כלל לא מודעה לשינויים האלו. לכן מאוד קשה לנהל חיים רגילים ותקינים. כל זמן חיים בצל המחלה. המחלה היא תורשתית מה זה, לא אומר שיולד ילד חולה. בנוסף לגנים יש הרבה גורמים נוספים שמשפעים להתפתחות או לא של המחלה. באינטרנט יש הרבה אתרים שיכולים לספק לך כל האינפורמציה שרק תרצי. במקרה של חברבך שווה מאוד לשוחח עם הפסיכיאטר המטפל בו כי רק הוא יכול לדעת את מצבו האמיתי.

אם את מחפשת יציבות ותעודת ביטוח, אולי לא כדאי לקחת סיכונים. אבל אם את מחפשת אהבה ומוכנה ללכת איתה, מנסיוני זה כדאי לסבול אותנו גם כשאנחנו קצת משוגעים, כי החיים איתנו לא משעממים, מלאי עניין גם במצבי האיזון וגם בתנודות, ואנחנו אנשים יצירתיים וחכמים ומקסימים. נכון, מיכאל ראומה ושאר החברה? תמי.