שאלת התיעצות

שלום אני לא יודעת אם זה הפורום המתאים, רוצה לשאול לגבי בני בן ה30 ומה אני כאמא אמורה לעשות.. הוא עד היום גר בבית, לא עובד ולא לומד. את התבגרותו עשה במסלול הרגיל וכבר בגיל צעיר הובחן כמחונן. את הצבא עשה בצורה רגילה ואפילו למד באוניברסיטה הפתוחה במשך 3 שנים וקיבל מלגה מצה"ל כחייל מצטיין להמשך הלימודים. בתום השירות על סמך הפוטנציאל בלבד נכנס לעבוד בהייטק, ועבד שם במשך שנה ושמונה חודשים, עד שהחליט להתפטר, לקח את התרמיל ונסע למזרח הרחוק למשך שנה. עד כאן הרקע.... מאז שהוא חזר מהמזרח לפני שש שנים, הוא חזר אחרת, בגוהה הוא התנסה בגראס וגם כשחזר הביתה מידי פעם היה מעשן גראס. הוא לא מסוגל היה להיות בבית באותם הימים, לכן היה הולך לישון אצל חבר זה או אחר, ניסה לעבוד בכל מיני עבודות מזדמנות ולא החזיק מעמד. לפני שנתיים או מעט פחות, פתאום אמר שעל סמך סימפטומים הרופא אמר שיש לו אפילפסיה ונתן לו כדורי דפלפט כרונו. כעת נודע לי שבנוסף לדפלפט הוא במשך שנה נמצא בטיפול פסיכיאטרי ובהתחלה בנוסף לדפלפט כרונו, הוא לקח פלוטין ואחר כך החליפו לו לתרופה אחרת. שכחתי את שם התרופה האחרת. הוא נורא עייפ, בלילה יושב ליד המחשב או ליד הטלויזיה ביום הוא ישן עד שעות המאוחרות של הצהריים או הערב, ועדיין לא עובד או לומד. הוא גם לא מוכר בביטוח לאומי. למרות שהוצע לו על ידי עובדת סוציאלית בבריאות הנפש ללכת לביטוח לאומי כדי שיוכר כנכה ואולי יוכל לקבל משם שיקום הבן עדיין לא פעל כהצעתה. והשאלה שלי היא.. איך אני אמורה לטפל בנושא הזה? העובדה שהוא כל היום בבית לא עובד או לומד, ולמעשה לא עושה עם עצמו כלום מוציאה אותי מדעתי. אפילו כבר נתתי לו אולטימטום לפני חודש, שאם הוא לא יעשה כלום למען עצמו, ושאם לא אראה שהוא מנסה לטפל בבעיותיו אני לא ארשה לו להיות בבית...! והקצבתי לו את הניסיון הזה למשך שנה בתקווה שיטפל בעצמו. מאז יש לי רגשות אשם על הצעד הזה.. האם פעלתי נכון? מה אני אמורה לעשות כדי שהוא ישתקם? וכדי שבאמת יצא לחיים עצמאים? אני מרגישה שהנושא הזה מפיל גם אותי נפשית.. אשמח לקבל תגובות, ואם זה לא הפורום המתאים אשמח לקבל הנחייה לאן להציג את השאלה שלי תודה גילה הערה: שמעתי שהכדור דפלפט מטפל לא רק באפילפסיה אלא גם עושה טיפול גמילה נגד הסמים האם נכון הדבר?

שלום אני כותב שאלה זו עבור אימי. לאימי נטייה לדכאונות ולאחרי הפעם האחרונות (לפני כשנתיים) מטופלת בציפרומיל במינון של כדור וחצי ליום. לפני מספר ימים "נפל" על אימי ובעצם על כולנו פרטי מידע חדשים לגבי אבי. הוא ניהל ומנהל רומן מזה 15 שנה הכולל גידול ילדה מחוץ למסגרת הנישואים. אימי אישה חלשה בלשון המעטה ללחצים הנפשיים השפעות פסיכוסומטיות אשר מתבטאים בכאבי גב עזים וכן בכאבי ראש בבחילות ובחוסר תאבון. ברצוני לדעת האם מומלץ לבצע שינוי במינון הכדורים? עד עתה אבי סיפק לה את הכדורים, הוא רופא משפחה במקצועו, אולם איננו סומכים על שיקול דעתו. דבר נוסף שחשוב לי מאוד לדעת, האם כדאי לבקש ממנו לאמר לה את הדברים בצורה אחרת מהדרך הקשה שבה הוא עושה את זה? האם כדאי להתערב ולהיות איתה כאשר הוא מספר לה פרטים נוספים? האם מומלץ לארגן פורום משפחתי מסווים ולבקש מאבי לאמר את הדברים רק שם? אנחנו עוברים משבר קשה מנשוא, נעריך מאוד מענה במהירות האפשרית. תודה מראש והערכה רבה