אני מגדלת מפלצת בבית

יש לי בת בגיל 25 רווקה חולה בסיכזופרניה כ-5 שנים , ניסתה את כל סוגי הכדורים חלקם עזרו חלקם גרמו לה להשמנה והחליטה על דעת עצמה להפסיק אותם. כשהיא מקבלת התקף פסיכוטי היא מקללת אותי הופכת את הבית משליכה חפצים, החיים איתה בבית נהפכו לגיהנום עלי אדמות, היא לא מוכנה לשמוע על אישפוז ברגע שאני יאשפז אותה היא תתאבד, לא פעם רציתי להתקשר למשטרה , אני חוששת מהתגובה שלה שיאשפזו אותה בכפייה . היא טוענת שאני אשמה במחלה שלה, היא כל הזמן מאיימת שהיא בסוף תתאבד ותאשים אותי שאני גרמתי למחלה .אני חרדה שאכן היא תממש את האיום . יש לי 2 ילדים נוספים נשואים שמאוד משתדלים לעזור לה אך היא כמעט ולא מדברת איתם, בעלי מאוד חולה ואינו יכול לתפקד , היא עובדת במשק בית פעמיים בשבוע , שאר הימים היא ישנה , אוכלת ושוב ישנה ולא עושה כלום. רק יושבת בבית ומקללת אותי כל היום , אני ממש מתוסכלת מה אני אמורה לעשות איתה . האם אני מגדלת מפלצת בבית !!!!!!!!!!!!!!

לפי התיאור הבת שלך חייבת טיפול תרופתי קבוע ורציף. ניתן להבטיח זאת רק ע"י זריקות ארוכות טווח אשר ניתנות במרפאה פעם בשבועיים עד חודש ע"י איש צוות רפואי ובפיקוח פסיכיאטר. אם הבת שלך תסרב לקבל זריקות ניתן לשקול את הנושא של אישפוז כפוי. את לא אשמה שהבת שלך חולה במחלת נפש.

איזה תרופות קיבלה הבת שלך ומאיזה גיל חלתה אשמח אם נוכל לדבר בעתיד אני רצינית לגבי הנושא

לאמא בודדה, ליבי איתך ואת לא בודדה , יש הרבה מאוד מקרים כאלו . קטונתי מליעץ בצורה מקצועית, אך בתור אמא אני יכולה לומר לך שזה לא חייב להיות כך. קודם כל אם תאשפזי אותה היא לא תתאבד ,להיפך אם המצב יחמיר יש יותר סיכויים אל תפחדי ממנה או מאשפוז , אם את תתמוטטי מי יטפל בה. היה פה זוג הורים שהתלבטו רבות והחליטו על אישפוז כפוי , והינה זה עבד הילד השתפר בקשר למפלצת , אני כל כך מבינה , אבל תנסי למרות הקושי להתיחס אליה כאל חולה ואל המצב כאל זמני ,ואז יותר קל לקבל ולהבין. אצלי היה מצב קשה של חודש ואני מבינה אותך, אבל בלי עזרה נפשית ורפואית זה לא ילך. אל תפחדי ממנה, אני חוזרת, תתיעצי עם הרופא שלה ואם הוא מצדיק אישפוז תאשפזי אנחנו פה ננסה לעזור ולתמוך כמה שאפשר. אל תשכחי היא הבת שלך ות אוהבת אותה זה סוד ההצלחה

אמא בודדה שלום הייתי מציעה לך לשקול את אפשרויות הטיפול בבת יחד עם יתר בני המשפחה וזאת על מנת להסיר מעט מן העומס ממך. סכיזופרניה היא מחלה קשה, ולא תוכלי לטפל בה אם היא לא תתמיד בטיפול תרופתי. וכמו ש'אמא רחוקה' כתבה לך, היה פה זוג הורים שהתייעץ עם הפורום לגבי הבן שלהם, ואת מוזמנת לחפש את ההודעות שלהם ושל הכותבים שענו להם, אני מאמינה שתוכלי למצוא בהן הרבה פידבק לגבי הבת שלך. ודבר אחרון, לגבי האם את אשמה, אומנם את לא אשמה במובן הקלסי של המילה בזה שאת עשית משהו לא נכון בגידול של בתך, אבל מכיוון שסכיזופרניה היא מחלה תורשתית, אז יש בכעס של בתך משהו... לדעתי שווה לך לומר לה את זה, שעם החיים שהענקתם לה, הענקתם לה גם את האפשרות למחלה הזו, ולהצטער יחד איתה. שתפי אותנו בהמשך ראומה

לאמא הבודדה תודה למשיבים ואני מצטרף לדבריהם. אכן מדובר במחלה קשה מאוד והבעיה העיקרית שאת בודדה, אני חושב שאת צריכה עזרה מהאחים או מקרובי משפחה שלך או של בעלך, אבל חשוב מאוד שתקבלי עזרה ואף לפנות בעצמך לשיחות כי המצוקה גדולה. כל טוב דר' גיורא הידש