המשא ומתן הסתיים בהצלחה...

דיון מתוך פורום  פסיכיאטריה

31/07/2006 | 13:51 | מאת: מיכאל

תודה לראומה ותמימי על תמיכתכן...אני מתקדם בצעדי צב לקראת מציאת דירה חדשה, אבל צעדים מסויימים אכן ננקטים, כלומר התקשרתי היום לבעלת דירה. האמת היא שכבר ראיתי דירה ביום חמישי של מישהי שעובדת איתי שנמצאת ליד העבודה, אבל זו דירה חשוכה מאוד, ובגלל נטייתי הידועה לדיכאון אני חושש מאוד שהעובדה הזו לא תוסיף לאיזון הנפשי שלי, אז ויתרתי עליה. והיא גם הייתה יקרה וגדולה מדי. הפסיכיאטר שלי הוריד לי את הזיפרקסה לחמישה מ"ג. זהו...אני במינון הנמוך ביותר האפשרי, הצעד הבא האפשרי הוא כבר הורדת אחת התרופות. אני נוטל גם ליתיום במינון מינימלי לא טיפולי 300 מ"ג. האמת היא שאפילו לא הייתי צריך לבקש את ההורדה, הוא יזם את זה מעצמו. רק התלוננתי שוב על העייפות. הוא דיבר איתי בצורה קצת מוזרה, כזו שלא ממש ציפיתי ממנו. הטענה שלו הייתה שהוא מרגיש שאני לא מממש את הפוטנציאל שלי, הוא קבל על כך שאני לא מדבר איתו על ספרים. מה שבעצם הוא ניסה להגיד שהוא מרגיש שהעולם שלי מצומצם. ומצד שני הוא הרי חושב שיש לי סכיזופרניה סכיזו-אפקטיבית כנראה, והדברים האלו הם הטענה שלו על הסימנים השליליים של הסכיזופרניה. לא ממש הבנתי מה הטעם בלומר לי את זה... גם אמרתי לו שהפסיכיאטרים אילפו אותי כמו שצריך...והוא כמובן לא קיבל את זה...האם באיזשהוא אופן במינון התרופות הוא מקווה שאני אחזור קצת לאנרגיות המאניות...הרי ברור שלא זו הכוונה שלו...זו הרי הכוונה שלי בכך שאני מסכים שהוא יוריד לי את התרופות... בכל זאת הוא הדליק אצלי איזו נורה, ברור לי שאני צריך איזה שינוי...כמה כבר אפשר לדבר עם אנשים באינטרנט? מעבר לזה, ראומה יש לי ניצנים של אולי אהבה חדשה...אני נורא חושש ומאוד מנמיך ציפיות, אבל משהו קורה כנראה, אם כי נראה לי שאני צריך להבין מה שאני מרגיש קודם... להתראות פורום... מיכאל

31/07/2006 | 19:29 | מאת: תמימי

מיכאל יקר שמחה על ההתקדמויות. אם אתה רוצה לצאת מהפורום, אפשר להיפגש גם בחיים...תתקשר אם בא לך. ולגבי האהבה החדשה- מחזיקה לך אצבעות. תמי.

01/08/2006 | 00:00 | מאת: מיכאל

הי תמי... אני אתקשר. תודה על האיחולים. אני מודה שיותר קל לי להיפגש עם תמי הרגילה מאשר עם תמי המשיח, אבל זו אולי צרות מוחין מצידי, בעיקר שגם אני הרהרתי במחשבה שאני המשיח. ביי מיכאל

31/07/2006 | 21:22 | מאת: ראומה

הלו מיכאל! שימחת אותי מאוד מאוד שכתבת שיש תזוזות! בהצלחה עם השינויים והתוספות לחיים. אל תשכח אותנו, תספר לנו גם על ההצלחות! ועצה קטנה לדרך - אם תרשה לי - ד וו ק א מגלל שזו תקופה של שינויים אצלך, ומגלל שאתה זקוק לכל האנרגיות שלך, וכתבת שהיית שמח לקצת יותר אנרגיות, דווקא בגלל זה, אני ממליצה לך שלא תיפטר בשעה זו מהתרופות. זו עלולה להיות טעות קטלנית ביותר, תחשוב על זה. אני הייתי ממליצה לך לעשות כמה דברים במקום שינוי תרופתי, כדי להביא לך תוספת כוחות, ואשמח להמלצות נוספות ולהערות מדר הירש: אז ככה אני הייתי שוקלת קיצוץ בשעות שינה, ותוספת שעות שמש. זה דורש ממך הרבה מודעות ומעקב, יכול להיות שטוב יהיה לך לקום מוקדם לפני שכל הבלגן של העיר מתחיל, לשתות משהו טעים, ללכת לטיול קטן, ולהתחיל את היום קצת לפני כולם בנוסף, תן ייחס מוקפד למה שאתה אוכל, אני מאמינה במשמעת עצמית, ולא בכך שהפסקת טיפול תרופתי תשחרר לך את הרסן ותביא לך מצב של אושר עילאי של מאניה שיחזיק שבוע ויפרק לך את הכל. שמור על עצמך, ובאמת, ספר מדי פעם מה שלומך ואיך הולך לך ראומה

01/08/2006 | 00:06 | מאת: מיכאל

שלום ראומה... אני לא מתכוון להיפטר מהתרופות לכמה שנים הקרובות. אני נורא מפחד מהמאניה, ועוד יותר מזה מהשקיעה לדיכאון שאחריה. למעשה זה ברמה כזו, שאני לא בטוח שאני כל-כך שמח על הורדת המינון הנוכחית, נראה לי שקצת הגזמנו כלפי מטה, ויכול להיות שאני אבקש העלאה במינון. אני מבין שקיבלת רושם שונה מהדברים שכתבתי. מה שכתבתי לפני כמה שבועות על חזרה למאניה היה יותר ניסוי מחשבתי שניסיתי להעלות בפורום, ופחות משהו שהיה בכוונתי לעשות. אם כי היום שבו אני אוותר על התרופות עוד יגיע, אין לי ספק בכך, עוד כמה שנים אמנם אבל היום הזה יגיע. אם כי אני לבטח אשמור לי בצד סטוק של תרופות לעת צרה. ההצעות שלך מאוד מעניינות. היו תקופות שהייתי עושה בהן טיולים ברגל, וליד הבית שלי פארק קטן ואפילו כמה עצים. (אם כי עוד חודש אני חייב לעזוב, אבל כנראה אשאר באותו איזור) יכול להיות שגם הורדת המינון תוריד מהשינה המרובה שלי. חסרה לי משמעת עצמית, אם כי אני מניח שמצבי לא שונה מאוד משל רוב בני האדם. לילה טוב מיכאל

01/08/2006 | 00:42 | מאת: ראומה

לילה טוב מיכאל באמת רציתי להוסיף עוד כמה עצות, אם יורשה לי... אבל ראשית כל שיר ר?ק ע?ל ע?צ?מ?י ל?ס?פ??ר י?ד?ע?ת??י. צ?ר עו?ל?מ?י כ??עו?ל?ם נ?מ?ל?ה, ג??ם מ?ש???א?י ע?מ?ס?ת??י כ??מו?ה? ר?ב ו?כ?ב?ד מ?כ??ת?פ?י ה?ד??ל??ה. ג??ם א?ת ד?ר?כ??י – כ??ד?ר?כ??ה? א?ל צ?מ??ר?ת – ד??ר?ך מ?כ?או?ב ו?ד?ר?ך? ע?מ?ל, י?ד ע?נ?ק?ים ז?דו?נ?ה ו?בו?ט?ח?ת, י?ד מ?ת?ב??ד??ח?ת ש??מ?ה ל?א?ל. כ??ל א?ר?חו?ת?י ה?ל??יז ו?ה?ד?מ?יע פ??ח?ד ט?מ?יר מ?י??ד ע?נ?ק?ים. ל?מ??ה ק?ר?את?ם ל?י, חו?פ?י ה?פ??ל?א? ל?מ?ה כ??ז?ב?ת??ם, או?רו?ת ר?חו?ק?ים? רציתי לומר שכל מה שאני כותבת פה נולד מתוך עולמי הצר, וניסיוני הדל. רציתי לספר שלי מאוד עוזרים טבע ושגרת חיים קבועה, כזו שמכילה יציאה מהבית למקום שלא מוכתב בידי אדם, או לפחות במינימום האפשרי. ורציתי להציע לך עוד לפני שסיפרת על הטיולים שהיית עושה, שתחפש לך דירה שגם אם תהיה קטנה בפנים, תהיה ממומקמת כך שיהיה לך קל ולאן לצאת ממנה, שהבחוץ יהיה מזמין. אני חושבת שהכי שווה זה להשקיע בבית. ואני ממליצה לך לעשות מהחדר שתשכור ארמון, ממליצה לצבוע בצבעים משמחים, ולגדל עציצים, אצלי כל אלה עושים הבדל ענק בהצלחה ושיהיה באומץ ובשמחה ראומה