שאלות- לד"ר הידש מאחת שמאוד מוטרדת לקבל תשובות

אני חוששת שלא הצלחתי לצאת מהדכאון שלאחר הפסיכוזה, עברה שנה וחצי ואני חשה אשמה, כיוון שהייתי עסוקה בחרדות ולא פעלתי לשיפור המצב. אני חשה בירידה בתפקוד, פגיעה קוגניטיבית, לא מרוכזת, פחות חדה וחריפה מפעם,חשיבה איטית, מתקשה להפריד בין עיקר לתפל,לא שמחה, חרדה. האם זו החרדה שגורמת לכך? או הדכאון שלאחר הפסיכוזה? האם יתכן שיפור וחזרה לתפקוד מלא כמו בעבר למרות הזמן האבוד שעבר? האם פסיכוזה בהכרח גורמת לנזק בלתי- הפיך? או זהפגיעה היא זמנית בלבד? ואם במידה וחוזרים לתפקוד, האם חוזרים למאה אחוז כפי שהיה קודם? או שנשארת נכות מסויימת/ צלקת (בכל זאת עבר שנה ו- 8 חודשים מאז). ולשאלה אחרונה- התחלתי לקחת פריזמה, האם לדעתך יש טיפול טוב יותר מזה? מצטערת על כל השאלות, אני מוטרדת בטירוף ואולי אפילו באובססיה ובחרדה. תודה

יקירתי הצפת את הפורום בהודעות על אותה שאלה, ולא נראה שחיכית ממש לתשובה. אולי את מצפה לקבל תשובה אחת וישירה מגיורא, ואולי את חושבת שבמקרה שלך, או בכל מקרה אחר יש תשובות חד משמעיות, אני לא יודעת. אבל חבל לי עליך, חבל נורא! קודם כל, אם את רוצה לקבל עצה, תפני את השאלות לאנשים שחוו את מה שאת חווית. אף מטפל לא יכול לומר לך מעבר למה שאת בעצמך יכולה לקרוא בספרות. רק מי שחווה על בשרו דבר דומה יוכל לספר לך מניסיונו ואילו הרופאים ינסו לסייע לך בצורה של תרופות. אם את מרגישה שאת עדיין בסוג של דיכאון, או בחרדה, או נמצאת בהתעסקות אובססיבית בנושא, אז את אכן צריכה עזרה מרופא. המלצתי אליך היא שתשתפי את הרופא שמטפל בך, בתחושות שלך, בחששות שלך, ובמיוחד בדיכאון, חוסר האנרגיה והחרדות. בנוסף, ולא פחות חשוב, הייתי ממליצה בתוקף שתפני למטפל שאיתו תוכלי לשוחח על התחושות שלך, על הפחדים שלך, ואיתו תוכלי לנתח את המשבר שעברת ולעשות את השינוי הנדרש בחייך. וכפי שכבר כתבתי לך, אם תרצי לשמוע מנסיונם של אחרים, תשאלי אותנו. שלך, ראומה

ראומה בוקר טוב תשובתך לענת לטעמי הייתה קצת אימהית מידי. אל לך לשכוח שבפורום זה יש מנהל מנוסה מאוד. ולכל אחד יש את זכות ההבעה כאוות נפשו כל עוד אינו פוגע ברגשות אחרים.

ראומה התשובה שלך מתנשאת ומפטרנת. ולמה את היחידה בפורום שמתייחסת לדר' הידש בשמו הפרטי? לא מכובד לתשומת לבך