הלוואי יהיה בי כוח עוד מעט..

דיון מתוך פורום  פסיכיאטריה

04/07/2006 | 16:19 | מאת: ימית

שלום רציתי לשאול שאלה שמטרידה אותי זמן רב. לפני כחצי שנה הייתה לי אהבה נכזבת מאז חיי השתנו בצורה משמעותית וקיצונית. אני עזבתי עבודה לא רוצה לא מסוגלת נפשית ללכת לעבוד. ממורמרת ומתוסכלת. נמצאת במצב כמעט קבוע לפחות פעם ביום תוקף אותי אי שקט חרדה אובססיה וחוסר חיות לצערי היבנתי שאני במצב נפשי ערור,האם זה מחלת נפש ? האם זה מחייב כדורים ? מה ההבדל בין כדורים למחלה ספצפית לבין כדורי הרגעה?

05/07/2006 | 04:55 | מאת: תמימי

ימית שולחת לך כוח. תרגישי טוב תמי.

05/07/2006 | 20:44 | מאת: ראומה

ימית לב שבור ניתן לתקן רק באהבה... תשמעי יקירתי, החיים בקטעים מסויימים שלהם הם ממש חרא. ונשמע שהגעת קצת למבוי סתום, זה שההוא איכזב, זה אי אפשר לשנות, מה שכן אפשר לשנות זה את המצב שאת בו כרגע. אם את מספרת שאת לא עובדת אז נשמע לי סביר ביותר שתמצאי את עצמך באי שקט, כי מה את עושה כל היום? ישנה עד מאוחר? מורחת זמן:? מטפסת על הקירות במחשבות שלא מגיעות לשום מקום? אם את לא עושה משהו ממשי, משהו שיש לו ביטוי גשמי, אז זה סביר ונורמלי שתרגישי סוג של חרדה. אני לא אטען שכל אחד ירגיש בדיוק כמוך במצב כזה, אבל אני משוכנעת שלעובדה שאת לא עובדת יש קשר משמעותי בזה. אז את תצטרכי לעשות מה שנקרא ב"עגה המקצועית" - fake it till you make it - ומה זה אומר - שאת תשימי על הפנים פרצוף שמח, למרות שלא שמח לך,ותלכי לראיונות לחפש עבודה, ותמצאי עבודה, ותמשיכי ככה עוד קצת, ותדאגי גם לפנק את עצמך, ולהוציא אנרגיות ומתישהו, אני מבטיחה לך, שזה יעבור לך. ואם זה לא יעבור, ואת מרגישה תקועה ללא מוצא, אז תלכי לבקש עזרה, אבל עצתי לך היא שקודם כל תתמודדי בכוח של עצמך בהצלחה, תבואי לפורום אם את צריכה עידוד

06/07/2006 | 16:51 | מאת:

לימית אהבה היא דבר יקר וחשוב, אבל תמיד יש סיכון של אכזבה כאשר מתאהבים. למרות הסיכון אנחנו לא מוכנים לוותר על ההתאהבות והאהבה. כאשר מגיעה האכזבה בדרך כלל אנו קולטים את המציאות ובסופו של דבר מבינים שצריך להמשיך והחיים נמשכים. כאשר התהליך הזה מתעכב או קשה מדי כדאי לפנות לשיחות-פסיכותרפיה כדי לבדוק את הסיבות וכדי שתגובה כזו קיצונית לא תקרה שוב. כל טוב דר' גיורא הידש