זרמים במוח

שלום רב, אני בן 30. לפני כ 5 שנים התחלתי לסבול מחרדה כללית ומהתקפי פאניקה, ומאז ועד היום אני מטופל בסרוקסט (שלימים הוחלף אוטומטית בפקסט) - במינון של 2 ליום. הסרוקסט השפיע עלי לטובה - התקפי החרדה נעלמו ואני מתפקד טוב מאוד בחיים בכלל ובעבודה הלוחצת (אני עו"ד שמופיע בבתי משפט) בפרט. בעייתי, אם כן: מתחילת הטיפול, חוויתי תופעת לוואי מציקה, שאם הייתי שוכח לקחת את הכדורים, אזי לקראת הערב החלו לי סחרחורות ו"קצרים חשמליים" בראש. התייעצתי בעבר עם פסיכיאטר, שאמר לי שהזרמים בראש שתיארתי, הם פסיכוסומטיים. מאז ערכתי בירורים רבים עם אנשים נוספים שנוטלים את התרופה - ולכולם תופעת הלוואי הזאת מוכרת. למען האמת לא עשיתי עם התופעה הזאת כלום, מאחר והעדפתי לסבול אותה מאשר לסבול חרדות. העניין, שלאחרונה, אני סובל מאותם "קצרים" באופן קבוע, גם אם לקחתי את התרופה בזמן - וזה נעשה כבר בלתי נסבל. שאלותיי: 1. האם ה"קצרים" הללו קשורים לתרופה? האם זה אומר שאולי צריך להגדיל (או שמא להקטין) את המינון? 2. האם זה יכול להיות בעקבות השינוי מהסרוקסט לפקסט (על אף שאני יודע שזו אותו התרופה, רק שמיוצרת בישראל)? 3. האם ה"קצרים" הללו מסוכנים? 4. אחות של אבי סובלת מאפילפסיה. הייתכן שיש קשר? אודה לתשובתכם

לצערי אין לי תשובות ודאיות לרוב השאלות שלך, אבל אוכל לומר בבטחה שה"זרמים"/ "קצרים" במוח שלך אינם פסיכוסומטיים, אלא תופעה אמיתית ואכן מטרידה. מניסיוני- במשך שנים סבלתי מהתחושה בזאת במוח. קראתי לה "צמרמורות במוח" וחשתי בה בעיקר כששכחתי לקחת את התרופה בזמן. קיבלתי סוגים שונים של תרופות- אנטי דיכאוניות, מרגיעים (בנזודיאזיפינים), מייצבים ועוד. עם כל התרופות חשתי בתופעה הזאת במידה זו או אחרת, כך שלדעתי היא לא קשורה לתרופה ספציפית אחת. זה אולי עונה לך על שאלה מס' 2. האם התחושה קשורה לתרופה? (שאלה מס' 1)- אני בטוחה שכן. נראה לךי שגם אתה בטוח. אבל לגבי מינון, אני לא יודעת מה יקל עליך. גם אני התלוננתי על זה בפני פסיכאטרים והם פטרו אותי בתשובות מתחמקות דומות. לדעתי אין להם מושג מה קורה באמת במוח וממה נובעים הזרמים האלה. אני רק יכולה לנחש שזה לא מעיד על משהו טוב במיוחד שמתרחש שם בין הסינפסות של הנוירונים. בקיצור- מחרבשים לך במוח! אולי זה מסוכן, מי יודע? (שאלה מס' 3). לגבי קשר לאפילפסיה (שאלה 4)- לי אין קשר לאפילפסיה וסבלתי מזה. לא נראה לי קשור. ועוד דבר אחרון- לפני שנים הפסקתי לקחת את כל התרופות. אני "נקייה כבר 3 שנים, ומאז לא חשתי אפילו פעם אחת צמרמורות/ זרמים /קצרים במוח. אז מה אפשר ללמוד מזה? אולי שהתופעה הפיכה, ואולי שכדאי לנסות לחיות ללא תרופות? בכל מקרה- תרגיש טוב. נסה לחשוב על אלטרנטיבה לתרופות. לך תדע...

מוטרד ואנונימית יקרים... מוכרות לי התחושות. גם ב"מוח", וגם במקומות אחרים בגוף. לפעמים זה מתקשר לתרופות, ולפעמים דווקא להעדרן... אני מאמינה שאלה הן תופעות לא מזיקות הקשורות למצב האנרגטי שלנו. האדם היא מכונה משוכללת מאד, ובטח שהמוח האנושי עליו אנחנו יודעים כל כך מעט... הדאגה לגבי הפתולוגיה של הזרמים מוכרת לי מאד אף היא. אבל למדתי, וקיבלתי גם הדרכה ממטפלת שהיא גם מטפלת אנרגטית וגם פסיכולוגית, לא להילחץ מהזרמים, ולא לראות בהם משהו חריג. ברפואה הסינית והאלטרנטיבית מדברים על צ'קרות- מרכזי אנרגיה שונים שנמצאים בגוף- באזור הישבן, אברי המין, הטבור, הלב (באמצע הלב), בין הגבות (העין השלישית) ובקודקוד (כתר). נסו לבדוק אם אתם מרגישים את הזרמים באחד המרכזים האלה. זה סימן של חיים, של זרימת אנרגיה, לוא דווקא של מחלה חרדה או שיגעון. אנחנו, שחלינו במחלה או בהפרעה נפשית, מייחסים כל חוויה אנרגטית שלנו ישר לפסיכופתולוגיה. אבל יכול להיות שאנחנו פשוט לא מבינים מה שקורה לנו, והפסיכיאטרים בטח ובטח שאינם יודעים הכל. לכן, האופצייה של לבדוק רפואה אלטרנטיבית תמיד פתוחה עבורינו. עם או בלי תרופות, אני מציעה לשניכם ללמוד קצת יותר על התחושות האלה שאתם מתארים. להתבונן עליהן לא כעל תופעה של "מחלה", אלא של זרימת אנרגיה. ממש כמו שאנחנו מרגישים תחושות של נימול בכפות הרגליים והידיים, ועוד מיני מינים של תחושות פיסיות שונות ומשונות. אם ניתן להיות קצת עם התחושות, בלי לפרש אותן, להתבונן בהן כמו שמתבוננים במחשבות בזמן מדיטציה, אפשר להרגיע קצת את החרדה שעולה ואפילו להנות מהתחושה, של האנרגיה הטובה שזורמת לנו בגוף ומזכירה לנו כמה האדם עוד יכול להתפתח וכמה אנחנו לא יודעים כמעט כלום על הגופנפש שלנו... בהצלחה, תמי.

שלום מוטרד גם לי זה היה, תחת השפעה של תרופות אנטיפסיכוטיות, וזה היה מציק בעליל, ומשונה, וזה די תסכל אותי שאף אחד לא יכול להבין מה אני מרגישה כי בחיים לא הרגשתי דבר כזה. אני יכולה לומר לך מנסיוני שזה עבר עם הפסקת התרופות שזה לא פסיכולוגי בשיט ושהרבה פסיכיאטרים אומנם למדו הרבה שנים, אבל לא יודעים הכל, ולפעמים אולי אפילו לא ממש רוצים לדעת. אני הייתי ממליצה לך לבדוק עם הרופא המטפל אם אפשר להוריד מינון כל טוב

למוטרד ולמשיבים אכן התופעה של זרמים במוח אינה מוכרת לפסיכיאטרים אבל ישנם אנשים שחוו זאת (וזו לא הפעם הראשונה שזה מופיע בפורום) ומכל אחד אני למד. בכל אופן הסרוקסט עלול להוריד את הסף לאפילפסיה ולגרום לאפילפסיה לכן אפשר לבדוק את הכיוון הזה. אם התופעה אינה חמורה ואינה מופיעה כל יום הייתי מנסה להוסיף 1/2 כדור בערב כאשר התופעה קיימת ולראות האם היא נעלמת? אם הדברים מאוד חמורים אז כמובן שצריך לשקול את הבעד/נגד של הטיפול בסרוקסט אצלך ולפי ההכירות של הרופא המטפל איתך לשקול את החלפת התרופה או סיום הטיפול. כל טוב דר' גיורא הידש

לראומה שלחת לי מייל שהגיע בג'יבריש... אם את יכולה לנסות שוב? ולגבי מה שכתבת כאן, נכון הוא שהפסיכיאטריה לא יודעת עדיין המון דברים. ויש דברים שניתן כן לחפש להם תשובות לא בפסיכיאטריה אלא אולי בתחומים אחרים של רפואה משלימה וביואנרגיה. כי זרמים הוא תחום ששייך לאנרגיות הפיסיות שלנו. וודאי שאלה אנרגיות שמושפעות מתרופות. אני לקחתי טגרטול עד לבחינה, ולאחרונה הפסקתי. בשונה מפעם שעברה בה הפסקתי לקחת תרופות ואז לא היתה השפעה ניכרת על הגופנפש שלי, הפעם הפסקת התרופות הביאה אצלי לעלייה אנרגטית מאד גבוהה. התחלתי לחוש הרבה יותר זרמים בגוף, ועכשיו אני מסוגלת לחשוב על אחת הצ'קרות שלי, ולהרגיש בה זרימה אנרגטית. אני מאמינה שאלה תופעות המוכרות ביוגה וברפואה האלטרנטיבית. הן פחות מוכרות בפסיכיאטריה. דווקא דר' הידש שלנו עושה יוגה, אז אולי הוא מכיר קצת גם את התחום הזה. והוא, כרופא, אף פעם לא טען שהוא יודע הכל... בכל מקרה, בעיני יש הרבה פעמים בילבול בין זרמים אנרגטיים שהם מצב טוב של חיוניות וזרימה, לבין זרמים שאנחנו מפרשים כתוצר לוואי של מחלה. במשברים הפסיכוטיים שהיו לי חשתי לא פעם באנרגיות מאד חזקות- במוח, בלב, באזור המין, באותן צ'קרות עליהן אני מדברת. התחושות האלה יצרו אצלי בילבול ופירשתי אותן בכך שיש לי כוחות מיוחדים ואני בטח המשיח... והייתי משיח, עד שהתפקחתי והבנתי את הטעות. המחלה היא הטעות של הפירוש של מה שאנחנו חווים ומרגישים בגוף. אנחנו לא מבינים משהו, ואז יוצאים מאיזון, ומאד נבהלים. ואז כל שינוי במצב הגופני שלנו יוצר אצלנו חרדה שמשהו לא בסדר, שאנחנו שוב משתגעים. כך פחדתי בהתחלה מתחושות האנרגיה החזקות שחשתי. פחדתי שאני שוב משתגעת, שהמשיח חוזר... ואין פחד גדול מליפול או להמריא שוב, למי שסבל מהתנודות האלה כל חייו הבוגרים. אבל למזלי אני בטיפול עכשיו אצל פסיכולוגית קלינית שהיא גם מטפלת אנרגטית. והיא לימדה אותי גם להתקרקע (על ידי פעילות פיזית מכל סוג- הליכה, עבודה בגינה, ניקיון הבית, בישול וכו') וגם לא לפחד מהאנרגיות ומהזרימה שלהן בגוף. התרופות חוסמות, וכשהן יוצאות מהגוף, משתחררת כנראה איזו חסימה. זה מה שקרה לי. אני לא שוללת אפשרות שהזרמים קשורים גם להפסקת הפעילות הכימית שהתרופות פעולות במוח. רק רוצה להוסיף עוד נדבך של אפשרות, מעבר לכימיה ולפסיכולוגיה. רוצה להציע עוד שפה דרכה אפשר להבין את התופעות הנפשיות הכל כך מורכבות ומרתקות של ההפרעות הנפשיות והפסיכוזה. אני עוד אחקור את זה, ואולי יבוא יום ואלמד פסיכוזה. ממקום מחקרי, מקצועי, ולא רק כמספרת סיפורים כמו שאני כאן בפורום. יום טוב לכולנו, תמי.

היי גם לי יש לפעמים זרמים במוח/בראש אז אולי אנחנו באותו ראש ? (-;

ראשית, ברצוני להודות לכל המגיבים - עזרתם לי מאוד. תמי - את מרתקת.