עמידות לתרופות פסיכיאטריות. האם יש חיה כזו ?

זו כמובן לא שאלה של מישהו ירוק בתחום.. אלא לגמרי שאלה שמופנית לכולכם.. האם יש מצב שהתרופות האנטיפסיכוטיות מפסיקות לפעול בשלב כזה או אחר, פועלות לזמן מה או לא פועלות בכלל מלכתחילה ? הסיפור שלנו עצוב מאוד: סבתי הולכת וניגמרת לנו מול העיניים ואנחנו חסרי אונים.. סבתי בת 87 סובלת מסכיזופרניה פרנואידית. איננו יודעים האם על רקע סכיזופרניה מאוחרת או בשל מחלה אחרת.. במשך 20 שנה נוטלת תרופות אנטיפסיכוטיות לצימצום ההזיות וההפרעות בחשיבה וכן תרופות אנטידיכאוניות ליצוב מצב הרוח (לאמר לכם משהו ? שווה לתחת!!!) בשנתיים האחרונות שינינו לה תכופות את התרופות כי היא לא הגיבה לאף אחת ואם כן הגיבה אז למספר שבועות בודדים ושוב יצאה מאיזון. ניסינו זיפרקסה אבל הפכה תזזיתית ופרצה אצלה סוכרת שלא הצלחנו לאזן. ניסינו ריספרדל עד 2 מ"ג ולא ממש הגיבה. כעת נוטלת סרוקוול כ 400 מ"ג. הבעיה היא שהתרופות לא רק שלא עוזרות אלא שסרוקוואל מפילה אותה נורא והיא לא מסכימה לקחת אותה. יש לה תופעות גם שהיא חשה שחופרים תחתיה, שהכל מזדעזע תחתיה וסביבה, שמשרד הבטחון או סוכנים חופרים תחת המיטה שלה. היא הפכה שבר כלי בתקופה האחרונה במיוחד ויש לי תחושה שבקצב הזה היא מתקרבת מהר מאוד לסוף. נשבר לנו הלב עליה. הפכנו עולמות בשבילה כדי להקל עליה את המחלה אבל התרופות חדלו להשפיע עליה. ההיפך קורה דווקא: היא חסרת שקט, מצודדת בלי סוף את הראש אנה ואנה, ממצמצת בעיניים בלי סוף, משמיעה קולות ובקיצור -לא מוצאת מנוח לרגע. היא מנהלת איתנו כל היום מלחמה על דברים שכיאילו נאמרים לה, מתחננת על חייה שלא ניזרוק אותה וכל זה מקולות שהיא שומעת מסביב לשעון בלי הפסקה.. משהו נורא. אני מרגיש שהפסיכיאטריה היא הצד האפל של הרפואה אחרת איך זה שאי אפשר לעזור במצבים כאלה ? בעבר נטלה רידזין וגם הלידול אבל מאחר והיא פרקינסוניטית (או בלשון המקצועית אקסטראפירמידלית) התעקשנו על התרופות מהדור החדש. אנחנו כבר מיואשים ומוכנים לכל רק שלא תסבול. האם אתם מכירים מצב של עמידות לתרופות ? מה עוד ניתן לעשות ?

לרוויקו לצערי התשובה לכל שאלותיך בהתחלה היא כן. התרופות נוגדות הפסיכוזה אינן עוזרות בכל המקרים וישנם אנשים שהתרופות גורמות לתופעות לוואי ומעט מאוד השפעה חיובית. כמובן שהכל פונקציה של המינון ותופעות לוואי. 2 מג' רספרידל אינו מינון גבוה אבל שוב עולה השאלה האם אין תופעות לוואי. כך גם לא הייתי פוסל את ההלידול בגלל תופעות לוואי בלבד. תמיד צריך לעשות חשבון בין היתרונות (ההשפעה החיובית) והחסרונות-תופעות הלוואי, כך שיתכן שעם ההלידול למרות תופעות הלוואי היתרונות גדולים מהחסרונות. תמיד אפשר וצריך לחשוב גם על לפונקס שהיא התרופה הטובה ביותר ללא השפעה פרקינסונית אבל יש לה חסרון עקרי אחר. החשוב הוא לא להתייאש, למרות שישנם אנשים שקשה מאוד לאזן אותם אסור להתייאש וצריך למצוא את התרופה שמתאימה לסבתא. הדברים שכתבת על הפסיכיאטריה נובעים מהכאב ומהמצוקה שלך ושל הסבתא שבודאי יש לכבד אותו. יחד עם זאת גם "לרפואה הגופנית" יש חסרונות דומים, גם באיזון סוכרת ואסתמה למשל. אבל זו שיחה אחרת כבר. בהצלחה דר' גיורא הידש