סרוקסט
דיון מתוך פורום פסיכיאטריה
שלום לד"ר הידש. קראתי את תגובתך לשירה לגבי הצפראמיל. החלטתי לאזן ולספר מה עשתה לי תרופה פסיכ'. אינני מכירה את התרופה הזאת, אבל אני מטופלת מזה 4 חודשים בסרוקסאט. בטח מאותה משפחה. התחלתי בטיפול לאחר לבטים רבים (מה, אני צריכה טיפול פסיכיאטרי?!). היה ברור לי שהמצוקות שלי, החרדות והדכאונות "מוצדקים". או כפי שקוראים לזה: תגובתיים. עברתי תקופה ארוכה של אירועים טראומטים וידעתי שהקשיים לא עומדים להסתיים בקרוב. הם גם "התלבשו" על משבר גיל ושינויים הורמונלים. החזקתי את המרשם בתיק, ויום אחד, קשה במיוחד, החלטתי שזהו. אני עוזרת לעצמי להרגיש טוב יותר. איכשהו הרגשתי שצריך לעזור למוח להתארגן מחדש אחרי תקופה כל כך ארוכה. שלושת השבועות הראשונים לא השפיעו, ולוו במעט תופעות לואי. בחילות וכאבי ראש. אחרי שלושה שבועות, כבמטה קסם, התחלתי לחייך אל העולם. שנים לא הרגשתי כך. הרגשתי שהמיכל שלי, שלא היה בו מקום יותר, מתרוקן ומפנה מקום לרגשות שכבר שכחתי מקיומם. היום, ארבעה חודשים אחרי, אני ישנה בשלווה לילה שלם. קמה עם חיוך (אם כי קצת עייפה. כנראה מהתרופה). אני יודעת להינות מרגעים קטנים שממלאים אותי אושר. אני לא דואגת, אני לא עצובה, יש בי פתאום המון אהבה (וסבלנות) לאנשים שמסביבי ובעיקר לעצמי. האנשים היקרים לי מסביב מגיבים גם הם בהתאם, כי אני רגועה יותר אליהם. הטיפול הפסיכולוגי שלי תפס תאוצה. והתסמונת הקדם וסתית, שגרמה לי להיות "מטורפת" שבועיים לפני המחזור, נעלמה לחלוטין. אז נכון, אני "מטופלת בתרופות", אבל איכשהו אני מאמינה שהגוף והנפש לומדים משהו בתוך התקופה הרגועה. (מעניין באמת לדעת האם התרופה גם "מרפאת" או עוזרת רק בהרגעת הסימפטומים בזמן לקיחתה. אשמח לתשובתך). זהו. אני מקווה שעזרתי במשהו לאזן את התמונה. רינת
לרינת שלום, באמת תודה רבה, התמונה בפורום בדרך כלל אינה "מדגם סטטיסטי מייצג" ולכן האיזון חשוב ביותר. שאלת את שאלת מליון הדולר - האם התרופה מרפאת. ובכן התרופה לא מרפאת אבל מבריאים אתה, ואני אסביר. אדם ששבר את הרגל האם הניתוח של השבר מרפא-התשובה שלילית. אדם ששבר את הרגל שוכב במיטה כי כואב לו, הוא עובר ניתוח והניתוח מצליח באופן יוצא מהכלל ובצילום רנטגן הרגל נהדרת. אבל האדם ממשיך לשכב במיטה ואינו הולך! האם הניתוח הצליח או לא? כלומר אחרי הניתוח צריך להתחיל עם פיסיותרפיה ולהתחיל ללכת, בלי זה לא עשינו כלום. כך התרופות הן כמו הניתוח הן מאפשרות את הפסיכותרפיה, הן מאפשרות לצבור חוויות חדשות מחזקות, הן מאפשרות להרגיש טוב ולשנות את הדימוי העצמי ואת התגובות השליליות שלנו, אבל חייבים לעבוד בפסיכותרפיה ובחיים, את האפשרות צריך לתרגם להתנהגות ולחיים. לכן לדעתי התרופות מאפשרות אבל האדם צריך ללכת על רגליו הוא.... אני מקווה שההסבר ברור מספיק תודה שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש
