החמרה במצבה הנפשי של אימי
דיון מתוך פורום פסיכיאטריה
בעקבות מחלת הסרטן שאבי עבר, אימי קיבלה דיכאון שליווה אותה למשך שנתיים שבהם אף ניסתה להתאבד פעם אחת. היא טופלה בכדורים, ואף הייתה בבית חולים לחולי נפש תקופה, כעבור תקופת שיקום (שבהם לא הסכימה לקחת כדורים אם כי בהדרגה חל שיפור במצבה) של 3 שנים, ולאחרונה אף חזרה למעגל העבודה חלה תפנית במצבה כאשר אימא הובהה לבית חולים בשל גילה ומחלותיה, יש לי הרגשה שהגלגל חוזר לאחור ואנו נאלץ לעבור עוד תקופה שבה אימי חוזרת למצב שבו הייתה. א- איזה טיפול אתה ממליץ, או מהם לפחות הדרכים שבהם ניתן להתחיל בהם? ב- שמעתי כמה גישות חלקן טוענות שיש לתמוך ולהיצמד אל האדם , ויש שאומרים שצריך להראות שהכל בסדר ולשדר אופטימיות כאילו כלום לא קורה, ואין לו שום דבר, מהי לדעתך הגישה הנכונה?, כיצד מצד אחד לתמוך , אך מצד שני לא להלחיץ אותה ולהראות לה שאנו חוששים מידי. אשמח אם תשיב לי בהקדם
שלום, אם אמך עברה דיכאון חמור (כפי שמשתמע מהמכתב) מתקבל על הדעת שהסבירות לדיכאון חוזר גבוהה. לכן הגיוני להתחיל בטיפול תרופתי מונע עוד כאשר המצב הנפשי יציב. במידה ואמך מסכימה ומתאים לה בודאי שחשוב ואפשר לפנות לשיחות-פסיכותרפיה. כמובן שאיני מכיר את אמך ואיני יודע מה בדיוק מתאים לה, באופן הכללי הגישה היא להיות מציאותיים עד כמה שאפשר אבל בנוסף גם לשמור על התקווה ותמיד להשאיר מקום ופתח לתקווה. שבת שלום דר' גיורא הידש
