אובססיה לחבר -דחוף

דיון מתוך פורום  פסיכיאטריה

14/12/2002 | 17:47 | מאת: הילה

שלום לך ד"ר הידש. אני אנסה מאוד לתמצת את סיפורי - אני בת 32 גרושה +2 ילדים. יש לי חבר מזה ארבע שנים כמעט- בן 47 פרוד(עזב ביית למעני)+4 ילדים. בשנה הראשונה לחברות ביננו הכל היה נפלא - ריגושים פינוקים ,הוא לא הפסיק לחזר אחרי התאהבתי בו מעל הראש וגם הוא בי (כך לפחות ממה שחבריו אומרים). אני חושבת שגם די הרגשתי שהוא מאוד אוהב אותי והייתי כל עולמו. לאחר כשנה הוא חזר לאשתו בעקבות לחץ של משפחתו וילדיו - אולם עזב שוב אחרי חודש ולאחר תחנונים לא פוסקים מצדי (יש לציין שנשברתי עד כדי כך שלא יכולתי לטפל בילדיי ואפילו עזבתי מקום עבודה כי לא יכולתי לתפקד). מאז ועד היום חיי הם גהנום אחד גדול - הוא כבר לא אותו בן אדם - אנחנו לא גרים ביחד - ניסינו לגור ביחד אבל זה לא צלח,גיליתי אדם שלדעתי הוא לא שפוי ויכול להיות שבשנה הראשונה לחברותינו הוא פשוט הסתיר זאת . התחלנו לריב כל שבוע מריבות נוראיות - אני לא השתניתי אבל זה הוא שפתאום נהיה קצר רוח - כל מילה שלי עצבנה אותו ,הוא היה טורק לי טלפונים בפרצוץ ואני בתגובה נכנסת לאובססיה של צלצולים אליו בתהייה למה הוא מתנה ג אלי כך,הוא היה מסוגל לדבר יפה בתחילת השיחה ופתאום בגלל שאיזשהוא משפט שאמרתי לא מוצא חן בעיניו - פשוט להתחיל לקלל אותי בזו הלשון וסליחה על הביטוי- "כל הנשים זונות אני לא מאמין לנשים,ועוד מילים שאני אפילו מתביישת להעלות על הכתב,גם חברתי שעבדה איתו במקום העבודה הקודם(הוא היה מנהל בחברת תקשורת גדולה עד שפוטר) סיפרה לי שברגעי זעם הוא היה זורק פלאפונים על הקירות ,ואפילו יום אחד הוא תפס את אחד העובדים בצוארו ופשוט העיף אותו מהכסא. מה שהכי מפריע לי שאני לא מפסיקה לאהוב אותו,אני אובססיבית אליו בצורה נוראה אינני יכולה לתאר את חיי בלעדיו,ככל שהוא רע אליי יותר אני יותר נמשכת אליו, ועכשיו אספר את הנורא מכל - לפני כחודש - בעקבות מריבה שנמשכה לכל אורך הלילה בטלפון ובעקבות ניתוקים חוזרים ונשנים מצדו והתקשרויות חוזרות ונשנות מצדי , הוא לא רצה יותר קשר איתי(הוא אמר לי זאת בשלוש השנים האחרונות לפחות 40 פעמים), בקיצור - הלכתי לביתו (הוא גר אצל אימו)ודרשתי את חפצי בחזרה - יש לציין שהחפצים לא היו חשובים לי כמו הרצון לדבר איתו. פתאום הוא נכנס להתקפת זעם - לקח מקל של מטאטא ופשוט התחיל להכות אותי בכל גופי כל הידים שלי התנפחו,והיו לי שטפי דם בכל הגוף,נסתי על נפשי לכיוון מכוניתי כשכולי שוטטת דם. בעקבות לחץ ממשפחתי הגשתי תלונה במשטרה על תקיפה והוא בתגובה הגיש תלונה שאני קודם תקפתי את אימו (בולשיט - עוד אמרתי לזקנה הזו להתרחק כדי שלא תפגע), וגם שאני מטרידה אותו - הודיתי בהטרדה. יש לי משפט ביום חמישי ולו יש משפט בנפרד . הרחיקו את שנינו אחד מהשני - בדרך לא דרך גרמתי לבוס שלו להבין שאין לי בעיה שהוא ימשיך לעבוד לידי(הוא עובד בקבלה מתחתי במקום עבודה שאני סדרתי לן). פתאום הוא מנסה להיות בסדר אליי ,פתאום הוא אומר שאפשר לראות במעשה זה משהו שיכול להועיל לשנינו ושנבין לאן הגענו,,, ניסינו לבטל את התלונה בפרקליטות אבל כבר אי אפשר - יש לי הרגשה שהוא מחזיק אותי על אש קטנה עד המשפט, והוכחה לכך היא שלפני שעה שוב התקשרתי לשאול מה ענינים ואמרתי איזשהוא משפט תמים והוא פשוט שוב נכנס להתקף זעם - אל תתקשרי לפה יותר ,נמאס לי מהשקרים שלך (וזאת אחרי שהוא היה אצלי אתמול ואפילו שכבנו),ניתק לי שוב טלפונים וכו. סליחה שאני מאריכה אבל אני פשוט יצאתי פסיכית מהקשר איתו ,אני לא מסוגלת להתנתק ניסיתי פסיכולוגים , נכנסתי לדכאון (גם עכשיו)סבלתי מהתקפי חרדה נוראיים , נתנו לי סרוקסט אבל לא לקחתי , אני ממש אבודה ,מותשת,אין לי אנרגיות יותר ,אין לי סבלנות לבנותיי ,הוא פשוט שיגע אותי- כל שני וחמישי עוזב אותי ואח"כ כשנוח לו הוא חוזר אליי. אולי מי שיישמע מהצד יגיד שהבעייה היא בי ולו בו , זה נכון ובטח גם יאמרו "למה את לא מעיפה אותו לאלף עזאזל" - אני פשוט לא יכולה ,ואני נראית טוב ויש לי מחזרים אבל רק הוא בראשי - אין לי תלות בו - בטח לא כלכלית- עוד אני עוזרת לו ,אבל הגעתי למבוי סתום, אני רוצה בבקשה לדעת ד"ר האם הסימפטומים שאותם תיארתי לגביר מתארים אדם סכיזופרני וחולה נפש ? אתמול כפי שאמרתי הוא ישן אצלי ופחדתי להרדם כי פחדתי שברגע של זעם הוא פשוט ירצח אותי בעקבות הגשת התלונה), נוסף לכך האם בי יש משהו מן החולי אם אני ממשיכה לדבוק באדם זה ? אנא ממך - טיפול של פסיכולוגים לא עזר - זרקתי את מיטב כספי . יש לי משפט פלילי על לא עוול בכפי . לאן אני עוד אגיע ? סליחה על האריכות ותודה על עצתך ועצת כולם יום טוב

לקריאה נוספת והעמקה
14/12/2002 | 17:55 | מאת: נירה

וואו פשוט אין מה להגיד .......... את חייבת לאזור כוחות ולהילחם בעצמך ,כשמתאהבים מעל לראש מאבדים שליטה לפעמים וזה מה שקורה לך את חייבת לחזור לשליטה , אפילו לצאת עים המחזרים שלך אפילו לא בשביל להנות אלא בשביל לשכוח ............. מי יודע אולי תהני ותתאהבי ....... מה שבטוח זה שהקשר אינו בריא לך ולילדותיך ואת בטח חסרת סבלנות אליהם וגם הן נפגעות כדאי מאוד שתקחי את עצמך בידיים וזה מאוד מאוד קשה אבל אין ברירה ..... בהצלחה נירה

14/12/2002 | 18:55 | מאת: ננה

קחי סרוקסט!

14/12/2002 | 19:13 | מאת: יונית

היי תעזבי אותו , תמלטי על נפשך את עדיין צעירה והחיים עדיין לפנייך וחבל שתהרסי אותם במו ידייך. מספיק כל הצרות שיש בעולם ובמדינה הזו , אני מחזקת אותך (למרות שסוג כזה של בעיות לא חויתי) תחשבי ושימי בראש מעיניך את ילדותיך , אל תיכנעי לתשוקה המטומטמת והכי חשוב , רוצי לטיפול פסיכולוגי אצל מטפל טוב , זה יעזור לך לסדר את המחשבות ולהיות יותר אסרטיבית , תאמיני לי , זה עוזר. כולנו איתך יונית

14/12/2002 | 22:06 | מאת: שגב

הי, כמה מוכר וכמה עצוב............ לצערי אנחנו מתאהבות יותר ויותר דווקא באדם שכל כך מתאכזר אלינו וכמו שניקרא-קשה להשגה.אין לי מושג למה זה קורה לנו אבל לצערי את לא הראשונה ובטח לא אחרונה. אני מאוד הייתי רוצה שתעזבי אותי והכי חשוב שתביני שהבעייה היא שלו ולא שלך.את בסדר גמור ואין טעם לחפש את הבעייה אצליך.לא ברור לי למה אנחנו תמיד מחפשות ורודפות דווקא אחר האדם שהכי עושה לנו רע,יכול להיות כי פשוט בעצם היותך גרושה את לא רוצה להיות לבד והפחד הזה הוא שגורם להתנהגות הזו.אני הייתי אוספת את עצמי עם כל הקושי ויוצאת לדרך חדשה.בלי להתקשר אליו ופשוט לשים אותו בצד.יש לך ילדים שצריכים אותך . מאחלת לך הצלחה ותהיי חזקה. אנחנו איתך שגב

16/12/2002 | 22:50 | מאת:

שלום לכולם, אני חושב שהילה יודעת מה עליה לעשות, היא זקוקה לתמיכה ולא לביקורת, אז הילה אם יש לך מחשבות או שאלות נוספות, אשמח לעזור. בינתיים שתהיי חזקה ותצליחי לעמוד בהחלטות שלך, ביי דר' גיורא הידש